ת"א 40310-03-15 לבס ואח' נ' אשר ואח'

לפני בקשה ל"ביטול החלטה על הפקדת עירבון על ידי המבקש", מיום 29.11.16 עקב שינוי נסיבות.

1. בהחלטה מיום 29.11.16 חייבה כב' סגנית הנשיא, השופטת גרוסמן, את התובע (להלן: "המבקש") בהפקדת ערובה להוצאות ההליך בסך של 10,000 ₪, 60 יום ממועד קבלת ההחלטה וכן בתשלום הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך (להלן: "ההחלטה השנייה"). יוער, כי בקשה קודמת לחיובו של המבקש בהפקדת ערבון, נדחתה על ידי כב' סגנית הנשיא גרוסמן ביום 10.11.15 (להלן: "ההחלטה ראשונה").

    

2. בהחלטתה השנייה, קבעה כב' סגנית הנשיא גרוסמן כי לאחר ששבה ובדקה את נסיבות התיק ובראי תצהירי עדות ראשית אשר הוגשו, לאחר החלטה הראשונה, בשים לב לנטל המוטל על המבקש, מחד גיסא ולמגוריו בארצות-הברית מאידך גיסא, נכון לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות כתנאי לבירור ההליך.

    

3. לטענת המבקש, הרציונל בבסיס ההחלטה השנייה היה, כי מקום מגוריו הינו בארצות-הברית וכך הוא עלול לחמוק מתשלומים למשיב ככל שתביעתו תדחה. לטענת המבקש נוכח שינוי נסיבות אלו, באשר למקום מגוריו יש לבטל את ההחלטה השנייה. בהתאם לנטען, מאחר שבשבועות האחרונים חלה הדרדרות במצבו הרפואי של אביו, החליט המבקש לעזוב את מקום עבודתו בארצות-הברית ולשוב להתגורר בארץ ובנסיבות אלו הטעם לחיובו בהפקדת ערובה מתאיין. לפיכך, יש מקום לבטל את החלטה השנייה בדבר הפקדת העירבון.

    

4. בתגובתו, טוען המשיב כי מועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה השנייה חלף ועל כן דין הבקשה להידחות על הסף. עוד, מפנה המשיב לדברי כב' השופט גרוניס (כתוארו אז) בע"א 3604/02 אוקו נ' שמי (28.05.02), שם נקבע כי מקום שלא חל שינוי בנסיבות, החלטת ביניים תשונה רק במקרים נדירים בהם מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית.

    

5. עוד, מפנה המשיב לקביעה בהחלטה השנייה, לעניין סיכויי הצלחת התובענה, זאת לאחר שהוגשו תצהירי הצדדים, וטוען כי בניגוד לטענת המבקש, הרי שעניין מקום מגוריו לא היה הרציונל העיקרי בבסיס ההחלטה לחיובו בהפקדת הערובה. על כן, שינוי הנסיבות אינו מצדיק את הבקשה לביטול ההחלטה.

    

   מסגרת נורמטיבית