ת"א 40227-01-14 ל. ת. נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

תביעה לפיצויים ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – חוק הפלת"ד).

הצדדים אינם חלוקים בעניין חבות ומחלוקתם נוגעת לעניין הנזק בלבד.

הנדרש לנדון

1. התובע, יליד 9.1.1969, נפגע בתאונת דרכים ביום 28.7.08, בהיותו כבן 39, עת נהג ברכבו אשר היה מבוטח בביטוח חובה ע"י הנתבעת (להלן – התאונה).

2.ממקום התאונה פונה התובע לבית החולים מאיר שם אובחנה אצלו חבלה בע"ש צווארי ומתני. התובע שוחרר מבית החולים בו ביום עם המלצות למנוחה ושימוש במשככי כאבים (נספח 2 לתצהיר התובע).

בשל תלונותיו על כאבים בע"ש צווארי ומותני עבר התובע בדיקות הדמיה שהצביעו על בלטי דיסק בחוליות שונות. בשלב מאוחר יותר אושפז התובע במחלקה אורתופדית בבית החולים מאיר בשל תחושת הרדמות בשתי רגליו, כמו כן עבר התובע טיפול בגלי רדיו בע"ש צווארי בבית החולים מאיר וכן הופנה לבדיקות וטיפול בבית החולים לוינשטיין ועבר איבחונים נוירופסיכולוגיים. בשל הכאבים מהם סבל אושר לו, בין השאר, שימוש בקנביס רפואי. לטענתו הוא אף החל לסבול מהפרעות אורולוגיות שונות בשל התאונה.

3.שבעה מומחים בתחומים רפואיים שונים מונו ע"י בית המשפט לבחון את נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה, ואולם קודם שנסקור ונבחן את חוות דעתם ראוי לציין כי לתובע היו תאונות רבות נוספות עובר לתאונה נשוא התביעה, אשר אף הן גרמו לו לפגיעות גופניות שונות. המומחים בחוות דעתם התייחסו אף למצבו של התובע עובר לתאונה כפי שיפורט בהרחבה בהמשך הדברים.

כך קודם לתאונה נשוא התביעה, בעת ששהה בחופשה במהלך שירותו הצבאי בשנת 1990, נפגע התובע מבעיטת סוס. בשל תאונה זו הוא הוכר כנכה צה"ל ונקבעה לו נכות נפשית בשיעור של 20% לצמיתות ע"י ועדה רפואית של משרד הבטחון (להלן – התאונה הצבאית).

נוסיף ונציין כי בגין התאונה הצבאית מקבל התובע גימלה ממשרד הבטחון בשיעור של כ – 705 ₪ לחודש.

בתאונה נוספת שאירעה לו בשנת 1993- אובחנו אצל התובע פגיעות בצוואר ובגב ללא חבלת ראש.