ת"א 40209-11-16 שופי נ' חלבי

לפניי בקשת הנתבע לביטול החלטה מיום 28.11.16 על פיה נקבע, בהיעדר התייצבות הנתבע כי הצו הארעי שניתן ביום 17.11.16 יהפוך לצו זמני שיעמוד בתוקף עד הכרעה בתביעה לסילוק יד שהגיש התובע.

לטענת הנתבע ביום 21.11.16 קיבלה אשתו מעטפה סגורה מאת שליח מטעם התובע ואולם, במעטפה הסגורה היה רק העתק מכתב התביעה לפינוי והבקשה לצו מניעה זמני יחד עם ההחלטה מיום 17.11.16- לא היו בתוכה. הנתבע טען כי רק ביום 28.11.16, בדק בא כוחו במערכת "נט המשפט" ולהפתעתו גילה שבאותו היום ממש התקיים דיון בבקשה לצו מניעה, וכי ניתן צו זמני.

לגופו של עניין טען הנתבע כי השימוש בדרך המעבר נעשה על דעת בני משפחתו של התובע ששותפים יחד עם התובע במקרקעין שבמחלוקת.

התובע התנגד לבקשה וטען כי כתב התביעה, הבקשה לצו מניעה, העתק החלטת בית המשפט מיום 17.11.16, העתק שובר תשלום הפיקדון, התחייבות עצמית וערבות צד ג' הומצאו כיום לידי אשת הנתבע במעטפה סגורה על ידי שליח ולכן אין שחר לטענה כאילו במעטפה היה העתק של כתב התביעה בלבד.

לגופו של עניין טען התובע כי למרות שארבעה אחים הסכימו לכאורה לשימוש בדרך הגישה, הרי שהוא ואח נוסף מתנגדים בתוקף לשימוש זה וכי די בכך שהתובע יחד עם אח נוסף מסרבים לשימוש, כדי לאיין את זכות הנתבע לעשיית שימוש כלשהו בשטח זה.

ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין או החלטה שניתנו בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח 395 , אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע

לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק. ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו :

ראשית , מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה , או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט .