שאלתיאל נ' צומן ז"ל אח'

תביעת פינוי של בית עסק מוגן ולחלופין תביעה לקביעת דמי שכירות כלכליים ריאליים למושכר.

בגדרה של תובענה זו עותר התובע, בעל הזכויות בנכס ברח' טלר 30 ברחובות, הידוע כגוש 3703 חלקה 754 (להלן: "הנכס"), לפינויים של הנתבעים מהמושכר המוחזק על ידם והמשמש כמועדון ביליארד/סנוקר, (להלן בהתאמה: "המושכר", "מועדון הביליארד" או "המועדון"), זאת בגין מספר עילות פינוי.

בנוסף ולחלופין, עותר התובע לחייב את הנתבעים בתשלום דמי שכירות ראויים תוך שחרור המושכר מתחולת השיעורים המירביים הקבועים בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר" או "החוק") ובתקנותיו, ולחייבם בתשלום דמי שכירות ראויים כאמור, אף בגין שבע השנים שקדמו להגשת התביעה, וכן בתשלום עוגמת נפש, שכר טרחה והוצאות.

העובדות הנצרכות לתביעה

ביום 4.5.10 רכש התובע את הנכס בו מצוי המושכר, מאת הבעלים הקודמים משפחת קושלביץ' אשר החזיקו בו עשרות רבות של שנים (להלן: "הבעלים הקודמים"). בהסכם המכר פורש כי מספר חנויות המצויות בנכס מושכרות לדיירים מוגנים, ובסעיף 11 להסכם המכר הובהר כי עם תשלום מלוא התמורה הומחו כל זכויות הבעלים הקודמים לתובע, לרבות זכויות תביעה כנגד הדיירים המוגנים בגין העבר.

הנתבעים 1-2, האחים שמעיה צומן ז"ל ואבשלום צומן יבל"א, דיירים מוגנים במושכר המהווה כאמור מועדון ביליארד המצוי בנכס, זאת על פי חוזה שכירות מוגנת אשר נחתם ביום 1.4.1969 בין הבעלים הקודמים לבין האחים, (להלן: "שמעיה", "אבשלום", "האחים צומן" ו- "חוזה השכירות").

מטרת השכירות בהתאם למבוא לחוזה היא: "ניהול מסעדה, בית קפה לרבות בית קפה לריקודים כולל משחקי שעשועים כגון ביליארד, שחמט, דומינו וכו' בלבד ולא לשום מטרה אחרת", (להלן: "מטרת השכירות").

על פי תעודת רישיון העסק שניתן על ידי עיריית רחובות מהות העסק הינה:

"מזנון – מאכלים או משקאות – הכנה לשם צריכה במקום

משקאות משכרים – מקום לצריכתם 

משחקי קלפים וביליארד – מקום לעריכתם" (להלן: "רישיון העסק").