ש' נ' ש' ואח'

התובע עותר לפסק דין המצהיר, כי העסקאות שביצעו אחיו, הנתבעים 1 ו-2, להעברת זכויות במקרקעין הידועים כחלקה XXX (להלן: ""חלקה XXX" או "המקרקעין") , לילדיהם - הנתבעים 3 ו-4 - הן בטלות, וכי הוא בעל זכויות הבעלות המועברות.

תמצית העובדות ועיקרי המחלוקת

1. המנוח מ' ד' ש', שהלך לעולמו בשנת 1944 (להלן: "המנוח"), היה הבעלים של מקרקעין חקלאיים בXXX, הידועים כחלקה XX בגוש XXX וכן של חלקות 50, 51, 52 בגוש XXX.

2.ביום 15.4.1960 נרשמו ארבעת ילדיו של המנוח – התובע, הנתבע 1, הנתבע 2 ובן נוסף בשם מ' (להלן: "מ'" או בהתאמה "ארבעת האחים") – כבעלים של חלקה XX בחלקים שווים. רישום זכויות הבעלות על שם ארבעת האחים כאמור, נעשה בעקבות הליכי הסדר, ולא מכוח צו ירושה של אביהם המנוח, שכלל לא היה קיים באותה עת. ארבעת האחים נרשמו כבעלים הראשונים של המקרקעין, מבלי שהמנוח היה רשום כבעל זכות לפניהם. עם זאת, אין מחלוקת בין בע' הדין לגבי בעלותו של המנוח במקרקעין, כל עוד היה בחיים. משכך, ובהעדר צדדים שלישיים, אין מקום להרחיב בנדון.

3.ביום 17.2.1999 ניתן בבית הדין השרעי בעכו צו ירושה, ולפיו ארבעת האחים הינם יורשיו החוקיים של המנוח, באופן שכל אחד מהם יורש 1/4 מעיזבונו.

4.ביום 22.4.2002 ערכו ארבעת האחים הסכם לחלוקת עיזבון המנוח ביניהם (להלן: "הסכם חלוקת העיזבון" או "ההסכם"). להסכם צורפה תכנית איחוד וחלוקה, במסגרתה אוחדו חלקות 50, 51, 52 בגוש XXX לחלקה אחת שכונתה חלקה 200 (להלן: "התכנית", "חלקה 200"). חלקה 200 חולקה בהתאם לאותה תכנית לשבע תתי חלקות - 200/1, 200/2, 200/3, 200/4, 200/5, 200/6, 200/7, כאשר בהסכם נקבע כי תת חלקה 200/7 היא "לטובת דרכים".

5.אופן החלוקה של חלקה 200 בין ארבעת האחים נקבע בסעיף 2 להסכם, כדלקמן:

א.מ' יהיה המחזיק והבעלים הבלעדי של תת חלקה 200/1 בשטח 1,200 מ"ר;

ב.הנתבעים 1-2 יהיו המחזיקים והבעלים הבלעדיים של תת חלקה 200/2 בשטח 1,300 מ"ר;

ג.הנתבע 2 יהיה המחזיק והבעלים הבלעדי של תת חלקה 200/3 בשטח 3,062 מ"ר;

ד.התובע יהיה המחזיק והבעלים הבלעדי של תת חלקה 200/4 בשטח 3,062 מ"ר;

ה.מ' יהיה המחזיק והבעלים הבלעדי של תת חלקה 200/5 בשטח 3,062 מ"ר;

ו.הנתבע 1 יהיה המחזיק והבעלים הבלעדי בתת חלקה 200/6, בשטח 3,062 מ"ר.

6.המחלוקת בענייננו נוגעת לסעיף 2ח להסכם, שזו לשונו: