א.מ. נ' עירית תל-אביב-יפו

צד ג':      דקל שרותי ניקיון ואחזקה בע"מ

פסק דין

1.התובעת נפצעה מפגיעת ידה הימנית בלוח ברזל שבלט מקיר תא שירותים בספרית בית אריאלה. עניין זה אינו במחלוקת בין הצדדים.

הצדדים חלוקים בשאלת האחריות המוטלת על כל אחד מהנתבעים וכן בסוגיית האשם התורם המוטל, אם קיים, לפתחה של התובעת. בין היתר, קיים ויכוח בין הצדדים באשר לסיבת הנפילה של התובעת שגרם לה לפגוע באותו לוח ברזל, אם זה נובע מרטיבות על רצפת תא השירותים, ואם כן, אם הדבר מצביע על רשלנות מצד הנתבעת 2 - חברת הניקיון שהיתה אמונה, בין היתר, על ניקיון תאי השירותים.

נסיבות התאונה

2.בזמן התאונה היתה התובעת בתא השירותים ביחד עם בנה בן ה- 3 (להלן: הבן). לפיכך, התובעת היא העדה היחידה שיכולה לספר מה אירע בעת התאונה. עדים אחרים שנכנסו לתא השירותים בשלבים מאוחרים יותר, אליהם נדרש בהמשך, לא היו עדי ראיה לאירוע הפציעה עצמו.

התובעת בתצהירה מתארת את האירוע כך: "[הבן] נכנס לתא השירותים לבדו והחל להפשיל את מכנסיו. בזמן זה, הנחתי את התיק בצד... ואז הבחנתי כי הילד עומד ליפול, מיד ניגשתי לכיוונו כדי למנוע את נפילתו ומעדתי יחד עימו בגלל רטיבות שהיתה בתא... ויד ימין שלי – הדומיננטית, נחתכה עמוקות מלוח ברזל חלוד ובולט שהיה בדופן הימני של התא."

בחקירתה הנגדית, נשאלה התובעת בנוגע לרטיבות על רצפת תא השירותים ומסרה כי "בדיעבד אחרי שהבן מעד ואני מעדתי הבחנתי שרצפת השירותים רטובה, לא מוצפת, לחה." כאמור לעיל, אין כל עדות נוספת שממנה ניתן ללמוד ועל בסיסה ניתן לקבוע כי היתה רטיבות או לחות כלשהי על הרצפה.

התובעת ציינה בחקירתה הנגדית כי ראתה את בנה מתחיל למעוד לאחר שהפשיל את מכנסיו. לא ניתן לקבל את המסקנה אליה הגיעה התובעת לפיה "הרגליים היו חלקות על הרצפה ובעודו מפשיל הוא החל להחליק." (עמוד 15 שורה 25) שכן נדנוד (שיכול להיגרם גם בשל הפשלת המכנסיים על ידי ילד צעיר בשנים) אינו דומה להחלקה עקב רטיבות. אין חולק כי הבן לא נפל, פעולה שאורכת שניות לכל היותר, אלא התנדנד זמן מספיק על מנת שהתובעת תוכל לפנות אליו, להגיע אליו ולבלום את נפילתו. זאת ועוד, התובעת ציינה בסעיף 5 לתצהירה וכן בחקירתה שהיא מעדה (עמוד 13 שורה 8 וגם שורה 11, עמוד 15 שורה 26) וקרסה ונפלה (עמוד 15, שורה 28). המסקנה המאוחרת של התובעת כי הסיבה למעידה היתה רטיבות בתא היא מסקנה שלאחר מעשה, על אף שאין טענה כי לאחר הפציעה היו בגדיה של התובעת רטובים או לחים. ייתכן שמסקנה זו של התובעת נבעה מניסיון להבין את הסיבה למעידה. לא מן הנמנע כי החליקה בשל תנועה מהירה כלפי הבן או בשל הנדנוד של הבן כאשר היא נמצאת תוך כדי תנועה לכיוונו.

3.המרכזנית שהייתה בלובי הספרייה בזמן האירוע הוזעקה על ידי אמה של התובעת לאזור השירותים לאחר התאונה. המרכזנית ציינה כי לא הבחינה ברטיבות על הרצפה כאשר הגיעה למקום, להערכתה כ- 10 דקות לאחר הפציעה.

אמה של התובעת מסרה בתצהירה בסעיף 8 כי התובעת מסרה לה שהחליקה בשל רטיבות ברצפה ונחתכה מלוח ברזל תלוי ובולט מהקיר, וביקשה לראות במה מדובר ואכן איתרה את לוח הברזל שהיווה לדבריה "המפגע הנורא ממנו היא נחבלה ושגרם לה לחתך העמוק והמדמם נורא בין אצבעותיה". האם לא מסרה כי הבחינה ברטיבות על רצפת התא. מכאן, כי הטענה לקיומה של רטיבות הינה גרסה של התובעת בלבד ללא כל ראיה תומכת.

אבי ילדיה של התובעת הגיע למקום בסמוך לאחר התאונה כאשר אמה של התובעת וילדיהם נמצאים במקום, מחוץ לחדר השירותים, ועדיין נסערים מאוד (עמ' 9 ש' 26-27) ותיעד בתמונות את מקום התאונה. לא ניתן להבחין בתמונות אלה בכל רטיבות על רצפת תא השירותים.

4.לנוכח האמור, לאחר ששקלתי את הראיות, ובשים לב לעובדה שבעניין זה מדובר בעדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע, אני קובעת כי לא הוכח שרצפת תא השירותים היתה רטובה או לחה לפני שבנה של התובעת נכנס אליו. בשל כך, מצאתי כי נסיבות התאונה היו כדלקמן: הבן נכנס לתא השירותים כאשר התובעת משתהה מחוץ לתא, הפשיל את מכנסיו והחל להתנדנד. התובעת מיהרה לכיוון הבן כדי למנוע את נפילתו, היא מעדה וידה הימנית (שהושטה קדימה) פגעה בלוח הברזל הבולט בדופן התא, ונחתכה קשות.

האחריות

אחריות הנתבעת 1 - העירייה

5.אין מחלוקת כי היה מפגע ממשי ומסוכן בקיר תא השירותים, וכי מדובר בספריה עירונית הנמצאת באחזקה וניהולה של העירייה. בע"א 780/76 מועלם נ' רשות הפיתוח, לא(2) 630 (1977) נקבע כי "בעל מקרקעין אינו פטור מאחריות עבור נזק שנגרם, עקב מצב מסוכן של המקרקעין, לאדם או לנכס הנמצאים ברשות הרבים."

ב"כ הנתבעת 1, בהגינותו, מסר לפרוטוקול כי אינו מכחיש את קיומו של המפגע הנראה באופן ברור בתמונות וכי גם אין הכחשה בדבר קיומה של אחריות (עמוד 18 שורות 26-27). משכך, מתייתר הצורך לדיון בשאלת האחריות המושגית והקונקרטית, והפרת חובת הזהירות. בהתאם אני קובעת כי קיימת אחריות מצד הנתבעת 1 לאירוע ולתוצאותיו.