ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
40123-05-15
20/10/2015
|
בפני השופטת:
אביגיל כהן
|
| - נגד - |
המבקשים-הנתבעים:
1. דוד לובינסקי בע"מ
2. שרודר בע"מ
3. ברי איצקין
4. דורי מנור
עו"ד אלי סבן
עו"ד אסף שביט
|
המשיבים-התובעים:
1. בראל יוסף בע"מ
2. יוסף בראל
עו"ד דקל ברוקמן
|
| החלטה |
1.לפני בקשה מטעם הנתבעים (להלן: "המבקשים") לדחייה על הסף של התביעה שהוגשה נגדם על ידי התובעים (להלן: "המשיבים), מחמת התיישנות וכן מחמת העדר יריבות והעדר עילה בנוגע לנתבע 3 – ברי איצקין (להלן: "איצקין") ונתבע 4 – דורי מנור (להלן: "מנור").
2.עפ"י כתב התביעה, התובעת 2 – מוסך בראל יוסף בע"מ (להלן: "מוסך בראל") הינה חברה המפעילה ברעננה מוסך לכלי רכב מדגמי פיג'ו וסיטרואן.
התובע 1 – יוסף בראל (להלן: "בראל") הינו בעלים ומנהל של מוסך בראל.
בכתב ההגנה מצוין כי הנתבעת 1 – דוד לובינסקי בע"מ (להלן: "לובינסקי") הינה חברה העוסקת בייבוא ושיווק כלי רכב וחלפים מתוצרת יצרני הרכב פיג'ו וסיטרואן.
נתבעת 2 –שרודר בע"מ (להלן: "שרודר") עסקה במתן שירות לרכבי פיג'ו וסיטרואן לרבות ובפרט במסגרת האחריות מטעם היצרן והאחריות המקורית שמטעם היבואן, באמצעות רשת מוסכים הקשורים בהסכמי הרשאה והיא התמזגה ביום 20.5.08 עם לובינסקי.
איצקין שימש כראש אגף השירות בלובינסקי.
מנור כיהן כמנכ"ל לובינסקי.
3.בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי מוסך בראל היה אחד מהמוסכים ברשת מוסכי השירות המורשים בישראל ע"י לובינסקי ושרודר לטיפול ושירות בכלי רכב מדגמי פיג'ו וסיטרואן (להלן: "רשת המוסכים") כאשר מערכת היחסים בין מוסך בראל ללובינסקי הוסדרה בהסכמי התקשרות שנכרתו בין הצדדים.
לטענת המשיבים, ביום 20.5.2008 הסתיימה ההתקשרות בין מוסך בראל ללובינסקי, כפועל יוצא מהודעה חד צדדית של לובינסקי שנכנסה לבסוף לתוקף באותו מועד; עם סיום ההתקשרות בפועל, הפסיק מוסך בראל להשתייך לרשת המוסכים.
נטען כי המשיבים נדהמו כאשר קיבלו בפקס ביום 10.2.2008 את הודעתה של לובינסקי כי לאחר יותר מ- 5 שנות התקשרות בין הצדדים, לא תחודש ההתקשרות עם המוסך וההרשאה תבוטל ביום 1.5.2008 (נספח 5 לכתב התביעה). בהמשך להודעת הביטול נוהל בין הצדדים מו"מ בחודשים פברואר עד מאי לחידוש ההתקשרות ולאחר אורכות שניתנו להשלמת המו"מ נכנסה הודעת הביטול לתוקף ביום 20.5.2008. המשיבים טוענים כי מועד הביטול (20.5.2008) היה "קו פרשת מים דרמטי – ממש כך – בהיקף פעילותו של המוסך".
המשיבים טוענים כי "בשל אי חידושו של הסכם ההתקשרות על ידי לובינסקי ו/או בשל מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים ו/או מי מהם ובין היתר בשל רשלנותם, הפרת הוראות הצו המוסכם, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, הפרץ חובה חקוקה, וגזל סודותיהם המסחריים נגרמו להם נזקים כבדים מאוד...
בנוסף לאמור זכאים התובעים ו/או מי מהם לפיצוי בשל הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו להם ו/או למי מהם כפועל ישיר של הפרץ הסכם ההתקשרות, התנהלותם, מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים ו/או מי מהם ובשל הפגיעה הקשה מאוד שכבר נגרמה במוניטין של התובעים...".
המשיבים מציינים כי לצרכי אגרה, בחרו להגביל את תביעתם על סך של 4,800,000 ₪.
ביתר פירוט, עילות התביעה עפ"י כתב התביעה הן:
הפרת חוזה – כספי פרמיית החלפים הוחזקו אצל לובינסקי בשים לב להתחייבותה לשחררם לידי המוסך בכל עת עפ"י דרישת המוסך ולהכפילם (מענק שקל תמורת שקל) במקרה של השקעות בתחום התשתית והציוד. התחייבותה של לובינסקי כוללת התחייבות מכללא להשבת מלוא הכספים ופירותיהם מיד עם ביטול ההתקשרות בין הצדדים. לפיכך, מבוקש לחייב את לובינסקי בהשבת כל כספי הפרמיה המוחזקים בידה שלא כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.