ת"א 40090-05-15

לפני בקשה לסעדים זמניים במסגרתה עותרת המבקשת, בין היתר, לצו עשה המורה למשיבים למסור את החזקה בנכס נשוא הבקשה למבקשים וכן לצו המונע מן המשיבים לבצע כל פעולה הקשורה בנכס (והכל כמפורט בבקשה). בקשה זו מוגשת בצוותא חדא עם כתב תביעה.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות אף בלא צורך בתגובה. ואנמק;

1.הבקשה המונחת לפני דומה למדי לבקשה אשר הוגשה על ידי המבקשת במסגרת ת"א 8028-05-14 (להלן: "ההליך הקודם") ונדחתה על ידי בהחלטה מיום 5.5.2015 מהנימוקים המפורטים שם.

הפוך והפוך בבקשה זו, המפורטת למדי יש לומר, אין שמץ של אזכור להחלטה שניתנה במסגרת ההליך הקודם. בהתנהלות דיונית נפסדת זו יש כי להקרין על ניקיון כפיה של המבקשת, עניין חשוב ביותר עת עסקינן בבקשות לסעדים זמניים.

2. בהחלטה מיום 5.5.2015 העליתי שורת תהיות אשר אינן מוצאות מענה אף במסגרת הבקשה הנוכחית;

א.כפי שאף טוענת המבקשת בין הצדדים מתנהל הליך נוסף (ת.א 10774-02-15) (להלן: "ההליך המקביל"); שם הנתבעים כאן הם התובעים ולהפך ; הניסיון ליצר הליך נוסף ונפרד, כאמור בהחלטה בהליך הקודם, אינו ברור כלל ועיקר וטעון למצער הבהרה. לא ברור מדוע המבקשת בוחרת מטעמיה שלה שלא להגיש את הבקשות בגדרי ההליכים הקיימים (במיוחד שעה שתהייה זו כבר מצאה ביטויה בהחלטה הקודמת). ויוזכר, הגם אם המבקשת כאן היא הנתבעת בהליכים המקבילים, הרי שקיימת האפשרות העיונית כי נתבע יגיש בקשה לסעד זמני ((רע"א 10029/07 היועץ המשפטי לממשלה נ' הקדש העדה הספרדית בעיה"ק צפת ומירון (ניתן ביום 14.5.2008). בוודאי שהיה בידי המבקשת להגיש בקשתה זו לסעדים זמניים לו הייתה המבקשת בוחרת להגיש את ההליך העיקרי כתביעה שכנגד בגדרי ההליך המקביל וזאת חלף פתיחת הליך נפרד.

התנהלות דיונית זו, אשר משמעה כי באותה מערכת יחסים עובדתית, ובין אותם צדדים יעסקו שני מותבים שונים ענין שיש בו כדי להביא להשחתת זמן הצדדים ובית המשפט – למצער טעונה הבהרה - שלא באה.

ב. עניין נוסף אליו לא נמצאה התייחסות במסגרת הבקשה הנוכחית לסעדים זמניים הוא האפשרות החלופית של הגשת תובענה לפינוי מושכר בגדרי הליך נפרד ומזורז לפינוי מושכר (תא"ח) בו יכולה המבקשת לנקוט ככל שאכן קיימת לה זכות כזו.

ג. עובדות הבקשה היו ידועות למבקשת מזה זמן (לערך מחודש פברואר שנה זו) - הפניה לבית המשפט עתה הינה בבחינת שיהוי המאיין מתן צו, בוודאי במעמד צד אחד. לא למותר לציין כי אף מיום מתן ההחלטה בבקשה לסעדים זמניים אשר הוגשה בהליך הקודם, ונדחתה, חלפו כשבועיים.

3. זאת ועוד, הלכה למעשה (ועל אף שבמסגרת ההליך העיקרי עותרת המבקשת גם לסעדים כספיים) הסעד העיקרי המבוקש הינו צו עשה המשנה מצב קיים – לפינוי הנכס נשוא התובענה, אשר הלכה היא כי יינתן במקרים חריגים במיוחד. הדברים האמורים נכונים במיוחד שעה שהשאלה המרכזית העומדת במחלוקת הן במסגרת ההליך הנוכחי והן במסגרת ההליך המקביל הינה שאלת הזכויות בנכס זה. במצב דברים זה בהכרעה בבקשה בסעד זמני יהיה משום הכרעה בשאלה העיקרית במסגרת הבקשה לסעד זמני.

4.ענין לנו בנזקים כספיים - הדירים במהותם- אשר תוכל המבקשת לתבוע במסגרת תובענה כספית. בהקשר זה ובמישור מאזן הנוחות, על אף שלשיטת המבקשת עשויים להיגרם לה "נזקים חמורים" הבקשה נעדרת פירוט של אותם נזקים חמורים; הנזקים המוזכרים בבקשה גם הם נזקים כספיים - ברי פיצוי.

4.לבסוף, הגשת הבקשה במעמד צד אחד הינה, למצער, תמוהה. בין הצדדים מתנהל, כאמור, הליך מקביל ונראה כי אין כל חשש ממשי כי הגשת הבקשה במעמד שני הצדדים תסכל את קיום הצווים המבוקשים.

אשר על כן, ובפרט בשים לב להבהרות הנדרשות, דין הבקשה לסעד זמני להידחות, בלא צורך בתגובה, ובהתאם – אף ללא צו להוצאות.

ממילא דינה של הבקשה לסעד זמני במעמד צד אחד - להידחות.