פלוני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

בחנתי את תצהיר התובע, טיעוני הצדדים והתיעוד הרב שהוגש למקוטעין וחייב בחינה מדוקדקת.

להלן המסקנות הלכאוריות:

בשנת 2008 השתכר התובע כ- 84,000 ₪ נטו על בסיס שכר שעתי של 25 ₪; בשנת 2009 השתכר כ-24,000 ₪; בשנת 2010 השתכר כ- 56,000 ₪ לאחר שהשכר השעתי עלה ל- 27 ₪; בשנת 2011 לא קבל שכר; בשנת 2012 השתכר כ- 36,000 ₪ לאחר שהשכר השעתי עלה ל-32 ₪; בשנת 2013 השתכר 95,000 ₪ לאחר שהשכר עלה ל- 33 ₪; בשנת 2014 השתכר כ-84,000 ₪; בשנת 2015 השתכר כ- 70,000 ₪.; בשנת 2016 עלה השכר השעתי ל- 39 ₪; התובע פוטר מעבודתו בחודש מרץ השנה; הנני מניח כי עדכון השכר נעשה בהתאם להסכם הקיבוצי.

כתוצאה מהתאונה נדרש התובע לתקופת החלמה ארוכה ולמספר ניתוחים שהשתרעו על פני מס' שנים.

נקבעו לתובע נכויות זמניות חלקיות, אולם תקופות ארוכות שולמו לו תגמולים בגין נכה נזקק.

התובע החל לימודיו בחודש אוקטובר 2013. לא ידוע האם סיים לימודיו. ככל שייקבע כי לימודים אלו הינם בגדר שיקום מקצועי עקב התאונה- יש לנכות את דמי השיקום ששולמו. מאחר ועסקינן ברכב מעביד ותאונה בשרות מעביד- המל"ל אינו חוזר לנתבעת, ומשכך סוגיה זו תשוקלל בהצעתי.

נכותו הצמיתה של התובע הינה בשיעור של 10%, אולם הפסדי השכר לעבר גבוהים באופן ניכר מהנכות הרפואית. נוכח הנכויות הזמניות הגבוהות מ-10% ומס' הניתוחים שהשתרעו על פני מס' שנים, יכול וקיים קשר בין ההפסדים לתאונה. מנגד, יש לנכות את כל תשלומי המל"ל בגין נכה נזקק.

התובע פוטר מעבודתו. סיבת הפיטורין אינה ידועה וספק אם הינה קשורה לתאונה, במיוחד נוכח העובדה שעצם הסיבה נשמטה מהמכתב. כמו כן לא הוצג פרוטוקול השימוע.

לסיכום: הצעתי הינה כי ישולם לתובע סך של 680,000 ₪. מסכום זה יש לנכות את כל תשלומי המל"ל, לרבות דמי הפגיעה. אין לנכות את דמי השקום. ליתרה יש להוסיף שכ"ט עו"ד, מע"מ ואגרה. למען הסר ספק הריני להבהיר כי הנני מודע היטב להצעתי הקודמת מיום 25.5.15.

ב"כ התובע יודיע עמדתו בתוך 14 יום, והנתבעות בתוך 45 יום לאחר מכן. ההודעות תימסרנה במקביל לביהמ"ש.

לק.מ ליום 7/11 שעה 0900.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ז, 27 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.