ת"א 39877-02-11 החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים נ' עמותת היהדות הקראית בישראל

בתביעה הנדונה עותרת התובעת, החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ (להלן גם – החברה לשיקום הרובע או החברה), לחייב את הנתבעת, עמותת היהדות הקראית העולמית (להלן גם – העמותה הקראית או העמותה), לפרוע חובות בסכום כולל של 409,447 ₪, שלטענת התובעת, הנתבעת חייבת לה.

החוב הנטען הראשון, עניינו ההפרש שבין הוצאות שיפוץ מבנה בית הכנסת של העדה הקראית, שהתובעת נשאה בתשלומן בשנת 1982, לבין פיצויי ההפקעה, שעוד בשנת 1987 נקבע שהנתבעת זכאית הייתה לקבל בשל הפקעת נכסיה ברובע היהודי בירושלים. על-פי טענת התובעת, סכום זה בעודו משוערך למועד הגשת התביעה (בשנת 2011), עומד על סך של 174,345 ₪.

החוב הנטען השני, שעל-פי טענת התובעת, הנתבעת חייבת בתשלומו הוא בגין חלק מבנה המכונה "מחסן" המצוי סמוך לבית הכנסת. חוב נטען זה מורכב משניים: האחד, שווי שליש מזכויות חכירת המחסן, אשר לטענת התובעת, בעודו משוערך למועד הגשת התביעה הוא בסך של 174,150 ₪; השני, שליש מדמי השימוש במחסן עבור שבע השנים שקדמו להגשת התביעה, אשר לטענת התובעת סכומם הוא בסך של 60,952 ₪.

א.רקע עובדתי – עיקרי העובדות ועיקרי ההליכים

ההסדר הדיוני שעל-פיו ניתן פסק-דין זה

2.קודם שנפנה לפרט את עיקרי העובדות, נעמוד על ההסדר הדיוני המוסכם שנקבע ועל הרקע לקביעתו.

מאז הוגשה התביעה הנדונה, אשר התבררה לפני כבוד השופטת מלכה אביב, נעשו מצד בית המשפט מספר ניסיונות להביא ליישוב המחלוקות. משניסיונות אלו לא צלחו, ניתנה ביום 24.10.2013 החלטה הקובעת כי יישמעו הוכחות ביום 6.7.2014. ביום 25.3.2014 הועברה התביעה להמשך שמיעתה לפניי ובהחלטה מאותו יום בוטלה ישיבת ההוכחות ונקבעה ישיבת קדם משפט ליום 28.4.2014 וזאת בין השאר, לאחר שנמצא שטרם הוגשו ראיות הנתבעת.

על-פי הצעת בית המשפט שהועלתה בישיבת קדם המשפט ולאחר שהצדדים הודיעו על הסכמתם להצעה, נקבע בהחלטה מיום 9.5.2014 הסדר דיוני שעל-פיו הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית ולאחר מכן יסכמו הצדדים את טענותיהם בכתב על סמך המסמכים המצויים בתיק בית המשפט.

בהתאם לכך, הוגשו תצהירי הנתבעת והצדדים סיכומו את טענותיהם בכתב מטעם התובעת הוגש ביום 20.7.2014, מטעם הנתבעת הוגש ביום 12.8.2014 וברשות בית המשפט השיבה התובעת ביום 26.8.2014.