ת"א 39776-03-10 ניר עבודות חקלאיות בע"מ נ' כהן

זהו פסק דין משלים לפסק הדין שניתן על ידי ביום 6/11/13 (להלן: "פסק הדין הראשון"), בתובענות ההדדיות שהגישו הצדדים.

על פסק הדין הראשון, הוגשו ערעורים הדדיים ופסק דינו של ביהמ"ש המחוזי ניתן ביום 26/3/14 (להלן: "פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי").

על פסק דין בימ"ש המחוזי, הגישה ניר עבודות חקלאיות בע"מ ( להלן: "ניר") ערעור לביהמ"ש העליון ופסק הדין שם ניתן מפי כבוד השופט נ. הנדל ביום 5/11/14 (להלן: "פסק הדין של ביהמ"ש העליון").

בעקבות פסקי הדין של ביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש העליון, הוחזר התיק אליי לצורך מתן פסק דין משלים בסוגיה אחת והיא, באשר לזכותה של ניר לקבל החזר כספים מאליהו כהן (להלן: "כהן"), והכל כפי שיפורט בהמשך הדברים.

על מנת למקד את הטעון הכרעה במסגרת פסק הדין המשלים, קיים צורך להתייחס, ולו בתמצית, לפסק הדין הראשון ולפסקי הדין של בתי המשפט המחוזי והעליון הנכבדים.

פסק הדין הראשון

כאמור, הצדדים הגישו התובענות בשל טענות הדדיות בדבר הפרת הסכם שנחתם ביניהם ביום 22/2/09 (להלן: "ההסכם"), במסגרתו נטלו הצדדים על עצמם התחייבויות שונות שקשורות בגידול אגוזי אדמה, בוטנים, בשטח של כהן. ניר תבעה את כהן בטענה כי עליו להחזיר לה סכום של 315,094 ₪, באשר שילמה תשלום יתר במסגרת מקדמות על פי ההסכם, ואילו כהן תבע את ניר בסכום של 373,340 ₪, בטענה לקיומה של יתרת חוב לאחר תשלום מקדמות ולזכות לקבל פיצויים מניר.

על פי ההסכם, היה על כהן לפעול בהשקיית השטח על פי הוראות של האגרונום צבי בר (להלן: "האגרונום"), ועליו היה לשלם לאגרונום תשלומים על פי הסכם שנחתם בין ניר לבין האגרונום. בהסכם נקבעו התחייבויות הצדדים.

בפסק הדין הראשון, דחיתי את התובענות ההדדיות ולהלן, בתמצית, הקביעות מתוך פסק הדין, אשר דרושות לצורך ההכרעה במסגרת פסק הדין המשלים, לאור פסקי הדין של בתי המשפט המחוזי והעליון הנכבדים.

1.ניר היא זו אשר ביצעה את כל העבודה, פרט להשקיה ודישון. בהקשר זה נקבע, שלכהן לא הייתה כל מומחיות בגידול בוטנים ובהסכם נרשם שכהן הוא המגדל לאור הוראות חוק ההתיישבות החקלאית, אשר הגבילה את האפשרות להעביר קרקע חקלאית לשימושם של אחרים.

2.תפקידו של כהן היה למלא אחר הוראות האגרונום לעניין ההשקיה וריסוס.