ת"א 39647-02-15 פארס נ' עמאשה

לפניי בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן כנגד המבקש בהעדרו.

1. עסקינן בתביעה למתן צו עשה ובתביעה כספית, שהגיש המשיב כנגד המבקש. המבקש והמשיב הם בעלי חלקות סמוכות, ולטענת המשיב, כתוצאה מעבודות פיתוח שביצע המבקש נוצרו הפרשי גובה בין החלקות, ונגרם סחף של אדמה מחלקתו, עד כדי פגיעה ביכולת לעבדה. המשיב עתר למתן צו אשר יורה למבקש להקים טרסה או מסלעה בין החלקות, ולחלופין לשלם למשיב עלות הקמת מסלעה כזו, ולפצות אותו על נזקיו.

המבקש התגונן מפני התביעה וטען, כי עבודות הפיתוח בוצעו עוד בשנת 2002, ואז גם הקים טרסה בין החלקות, כבקשת המשיב. המסלעה החזיקה מעמד עד לשנת 2012, שאז קרסה בשל הגשמים. לטענתו, אם העילה נגדו היא עבודות הפיתוח, הרי שאלו בוצעו לפני שנים רבות והתביעה התיישנה. המבקש אף טען בכתב הגנתו, כי המשיב אינו הבעלים של הקרקע, ואינו זכאי לתבוע. המבקש מכחיש את הנזק הנטען. המבקש מוסיף, כי הביע נכונות להקים שוב טרסה, במימון משותף של השותפים בחלקה, אך הללו לא הסכימו לכך.

2.שתי ישיבות קדם משפט התקיימו, ביום 21.6.15 ו-3.1.16. בשתיהן מסרו הצדדים כי מתנהל משא ומתן להסדרת מחלוקת, בין היתר בסיועו של מודד לצורך סימון הגבול בין החלקות. ניתנה לצדדים שהות למיצוי המשא ומתן, ונקבעה ישיבת קדם משפט נוספת ליום 28.2.16.

לישיבה זו התייצבו התובע ובא כוחו, ולא הייתה התייצבות מטעם הנתבע. התובע עתר למתן פסק דין כספי בלבד, ובהתאם ניתן פסק הדין, אשר חייב את המבקש בתשלום 18,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

3.לטענת המבקש, היעדרותו מהדיון נבעה מתקלה, שכן מועד הדיון לא נרשם, בטעות, ביומן בא כוחו. לטענתו, מדובר בטעות גרידא, אולם בא כוחו התייצב לשתי הישיבות הראשונות, והמבקש עומד על טענותיו.

לטענת המשיב, הטעות ברישום ביומן עורך הדין אינה מצדיקה את היעדרותו של המבקש מהדיון. בנוסף, לטענת המשיב, אין בפי המבקש הגנה של ממש, וכל מטרתו היא לגרום להתמשכות ההליכים. לאחר הדיון יצר ב"כ המשיב קשר עם ב"כ המבקש, וסוכם ביניהם, כי יפעלו בשיתוף פעולה לביצוע מדידה מוסכמת, אך בהמשך לכך הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין.

4.כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).