ת"א 39600-07-14 שער נ' מ. א. לב השרון

תביעה להשבת הכספים ששילם התובע לנתבעת במסגרת הסדר תשלומים לפירעון חובות ארנונה, מים וביוב, בטענה שההסדר והתשלומים לפיו, נעשו על בסיס הצהרות ופירוט שגוי שקיבל מהנתבעת; ולמתן פסק דין הצהרתי לפיו ההסדר מתייחס לחוב שהתיישן ולפיכך, בטל.

כללי - רקע עובדתי, התביעה וטענות הצדדים

1. התובע הוא בעלים של משק חקלאי המורכב מנחלה חקלאית, בית מגורים ומבנים נוספים במושב אגודה שיתופית חקלאית שער אפרים, שבתחום המועצה אזורית הנתבעת (להלן: המושב ו- המועצה, בהתאמה).

2. ביום 12/9/12 הגיעו הצדדים להסדר תשלומים ביחס לחובותיו של התובע לנתבעת, שבמסגרתו נפרס החוב, שהועמד על סך כולל של 113,180 ₪, ל-94 תשלומים שישולמו החל מיום 28/10/12 ועד ליום 28/7/20 (להלן: ההסדר או הסדר החוב). התובע חתם על הוראת קבע והונפקה לו קבלה בהתאם.

3. החל ממאי 2004, מונה למושב מפרק. המפרק שילם למועצה את תשלומי הארנונה המגיעים לה בגין החלקות החקלאיות שנמנות על נכסי המושב. בכלל זה, שילם המפרק גם את התשלומים המגיעים למועצה בגין החלקה החקלאית שבחזקת התובע. בהתאם, הוציא המפרק כנגד התובע צו תשלומים בסך כולל של 34,000 ₪, בגין ארנונה, מים וביוב לתקופה 2007-2012 (ששולמה על ידו למועצה בגין חלקת התובע, כאמור). התובע לא פרע את החוב למפרק, והמפרק נקט בהליכי גבייה ופתח כנגדו תיק הוצל"פ. התובע הגיש התנגדות בטענת "פרעתי" וטען, כי החוב הנתבע ממנו על-ידי המפרק, שולם על ידו לנתבעת במישרין. ביום 11/9/13 חזר בו התובע מהתנגדותו בתיק ההוצל"פ. זאת, לאחר שבדיון שהתקיים במסגרת תיק ההוצל"פ, התברר לו מעדות גזבר המועצה (מר שביט), כי בניגוד למצג שהוצג לו בעת עריכת הסדר החוב, החובות שבגינם נערך ההסדר עם המועצה, הם חובות שנצברו לפני שנת 2004.

4. ביום 27/5/14 ביטל התובע את ההסדר באמצעות ביטול הוראת קבע ולאחר מכן, הגיש תביעה זו.

5. לטענת התובע בכתב התביעה, ביום עריכת ההסדר, הוא ביקש להסדיר את חובותיו בגין ארנונה, ביוב ומים עבור התקופה שבין השנים 2007 -2012. אלא שבמסגרת הדיון בהתנגדות שהגיש לתביעת המפרק, התברר לו, כאמור, כי החובות שנגבו ממנו במסגרת ההסדר, הם חובות מלפני שנת 2004. לפי הטענה בכתב התביעה, התובע הגיע להסדר עם המועצה, על בסיס הצהרות לא נכונות ופירוט שגוי של תקופות החיוב, כפי שנמסר לו על ידי הפקידה גב' ליהי מגזברות המועצה, כאילו מדובר בחובות לתקופה שמינואר 2007 ועד לספטמבר 2012. אילו קיבל פירוט נכון, היה טוען שאינו חייב בתשלום החוב כיוון שהתיישן; לא היה מגיע להסדר ופורס את החוב לתשלומים ואף לא היה משלם בהתאם להסדר (כפי שעשה עד להפסקת התשלומים). על כן, לשיטתו, הוא זכאי להשבת התשלומים ששולמו בפועל במסגרת ההסדר עד שבוטל על-ידו, בסך של כ-25,000 ₪. כן עותר התובע למתן פסק-דין הצהרתי שיצהיר, כי החוב בגינו נערך ההסדר התיישן.