ת"א 39591-05-16 דעדוש נ' שטיחי סננס דני בע"מ

1.התובע, תושב חדרה, רכש פרקט והרכיב אותו בביתו. לטענתו, התגלה בהמשך כי הפרקט פגום והוא נאלץ לרכוש פרקט חדש, מסוג שונה. הנתבעת היא יבואנית הפרקט, והתובע דורש ממנה לפצות אותו בגין כל העלויות שהוציא לרכישת והתקנת הפרקט הפגום. בנוסף, הוא דורש פיצוי בסכום של 50000 ₪ בגין עגמת נפש, פגיעה בשמו הטוב של התובע בעיני אשתו, ופגיעה באוטונומיה מאחר שלטענתו "מצא עצמו כבובה על חוט בידי היבואן שמכר לו סחורה פגומה" (סעיף 17 לתביעה).

2.הנתבעת היא, כאמור, היבואנית של הפרקט שאותו רכש התובע. התובע בחר שלא לתבוע את החנות שממנה רכש את הפרקט (להלן –"החנות"), אף שניתנה לו האפשרות לעשות כן (ראה פרוטוקול מיום 23/11/16).

3.בכתב התביעה טען התובע כי הוא רכש את הפרקט, כולל התקנה, אצל החנות. הפרקט הותקן בביתו, אך כעבור תקופה קצרה החלו חלקי הפרקט להשתחרר זה מזה. אז, לטענתו, פנה לחנות שממנה רכש את הפרקט וליבואן של הפרקט, שהיא הנתבעת.

לטענת התובע, נאמר לו שעליו להוריד את שכבת הספוג שהונחה מתחת לפרקט, הוא עשה כן והתקין באותם חדרים פרקט חלופי, והפעם ללא שכבת הספוג. בכתב התביעה טוען התובע כי החלפת חלקי הפרקט לאלה שהורכבו מחדש, נעשתה בזכות השרות של החנות שבה רכש את הפרקט.

4.לטענת התובע, ביום חם, לאחר הפירוק וההרכבה מחדש, התרוממה רצפת הפרקט וכאשר האריחים חזרו בסופו של דבר למקומם, הם נותרו מעוותים. התובע פנה שוב לחנות, וזו זימנה את נציג הנתבעת לבית התובע. בפגישה שהתקיימה בבית התובע הסכימה הנתבעת לזכות את החנות בחלק מעלות הפרקט. בעקבות הפגישה, כך טוען התובע, פורק הפרקט, נארז ושוגר לנתבעת אך מאז נעלמה הנתבעת וכל פניותיו אל נציגה דני, היו לשווא. התובע נאלץ, לטענתו, לרכוש פרקט חדש, שאותו היה עליו להתקין כשמשפחתו מתגוררת בבית (בעוד שאת הפרקט שרכש מהנתבעת התקין לפני שהמשפחה עברה להתגורר בבית). התובע מתאר בתביעתו כיצד רעייתו, שהיתה לאחר לידה, התפרצה עליו ועל צוות העובדים בעקבות הלכלוך שנוצר עקב ההתקנה של הפרקט החדש, ועזבה את הבית.

5.הנתבעת טוענת כי דין התביעה נגדה להדחות.

לטענתה, אין כל יריבות בינה ובין התובע, היא לא מכרכה לו דבר, ותמוה שהתובע בחר שלא לתבוע את החנות, שממנה רכש את הפרקט. עוד טוענת הנתבעת כי אין כל פגם בפרקט וככל שהיה ליקוי, מקורו בהתקנה הלקויה ובכך שהתובע חשף את הפרקט לקרני השמש, דבר שהוא בניגוד להוראות היצרן. הנתבעת טוענת כי למרות זאת, ולפנים משורת הדין החליטה לזכות את התובע, באמצעות החנות, וסוכם כי התובע יסתדר מול החנות על מנת להגיע לפתרון שיהיה מקובל עליו. לכן, זיכתה הנתבעת את החנות בסכום של 10,000 ₪, נתון שלטענתה התובע העלים בתביעתו. הנתבעת טוענת כי בנסיבות העניין אין לחייב אותה בתשלום כלשהו לתובע ויש לדחות את התביעה נגדה.

6.לאחר ששמעתי את העדויות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. זאת, מאחר שלא עלה בידי התובע להוכיח את טענותיו, הן בעניין האחריות והן לעניין הנזק. עדות התובע הותיר רושם שלילי מאוד. כפי שיפורט להלן, עדות התובע הייתה רצופה סתירות והסתרות, עד שלא ניתן להאמין לה.