ת"א 39587-01-14 בלבן ואח' נ' ניג'ם

1.פסק דין זה ניתן לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, על יסוד הסכמת הצדדים, כפי שנמסרה בישיבה מיום 8.7.15.

2.עסקינן בתביעה לדמי שימוש ראויים ותשלום ארנונה, ביחס לחלקת מקרקעין מסויימת, המשתרעת על פני שטח של כ- 20 דונם.

3.לטענת התובעות, לפני עשרות שנים שכר הנתבע, מאביהם המנוח, מבנה מגורים הנמצא בחלקה הנ"ל, ואשר לגביו ולגבי דרך גישה אליו הוכרה זכאותו של הנתבע כדייר מוגן. לטענת התובעות, הנתבע עשה שימוש נרחב הרבה יותר בשטחים בחלקה, מעבר לאותו מבנה מגורים, וזאת בלי לשלם דמי שימוש ראויים, ןאף כאשר התובעות נושאות בתשלום דמי ארנונה ביחס לשטחים בהם עשה הנתבע שימוש. לטענת התובעות, הנתבע עשה שימוש בשטח של כ- 10 דונם, בעיקר כמטע זיתים ועצים אחרים, וכן עשה שימוש במחסן. התובעות ביקשו לחייב את הנתבע בתשלום דמי שימוש למשך עשרים שנה, לפי 1,300 ₪ לשנה, וכן החזר ארנונה ששולמה על ידן.

4.לטענת הנתבע, הוא שכר חלק מהמקרקעין מאביהם המנוח של התובעות, והוכר כדייר מוגן בפסק דין שניתן בהליך קודם בין הצדדים. הנתבע טען שהוא פינה את השטחים לגביהם נקבע בהליך הקודם שזכותו כדייר מוגן אינה חלה, וזאת בסמוך לאחר אותו פסק דין, כאשר ממילא אין המדובר בשטחים בהיקף שנטען ע"י התובעות. הנתבע טען כי התובעות מעולם לא פנו אליו בדרישות לתשלום דמי שימוש ראויים או בדרישה לתשלום ארנונה. הנתבע הכחיש את טענות התובעות לעניין שימוש במקרקעין כנטען על ידן, והכחיש את הטענה לגבי היקף השימוש הנטען. עוד נטען כי התובעות לא הוכיחו את שיעור דמי השימוש הרואיים להם הן טוענות, וכן לא הוכיחו את הארנונה הנטענת על ידם. כמו כן, העלה הנתבע טענת התיישנות.

5.לאחר שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, התקיימה ישיבת קדם משפט, במהלכה הם הסכימו למתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, בגבולות שבין 5,000 ₪ ל- 15,000 ₪, כולל. הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה, כמפורט בפרוטוקול הדיון.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ועיינתי במסמכים שהוצגו על ידם, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעות סכום כולל של 8,500 ₪ (שמונת אלפים וחמש מאות ₪).

הסכום ישולם בתוך 45 ימים (ימי הפגרה במניין), אחרת הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.

7.המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים, ותפעל לסגירת התיק.