ת"א 39518-03-11

התובעת הגישה תביעה חוזית נזיקית על סך 104,000 ₪ כנגד הנתבעת, החברה שבנתה עבורה את הקירוי (פרגולה).

בתיק נשמעו ראיות והתובעת הגישה סיכומיה ביום 19.6.15.

ביום 2.9.15 הודיעה הנתבעת לבית המשפט כי ביום 19.8.15 ניתן בבית המשפט המחוזי כנגד הנתבעת צו פירוק זמני ומונה לחברה מפרק זמני, עו"ד מקסים בן עזרא. למחרת השיבה התובעת כי היא מתנגדת להקפאת ההליכים בתיק זה. לטעמה, "תיק זה אינו מתנהל בבית המשפט המחוזי ולכן גם לא מתקיים סעיף 267 לפקודת החברות" (סעיף 4 לתגובתה מיום 3.9.15).

ביום 21.9.15 השיב המפרק הזמני, עו"ד מקסים בן עזרא, כי יש לדחות את התנגדות התובעת, הטועה בפרשנותה את סעיף 267 לפקודת החברות; הכלל הוא, משנתמנה מפרק זמני, לא ניתן לפתוח או להמשיך בהליכים כנגד החברה אלא ברשות בית משפט. בית משפט זה מנוע מהמשך ניהול ההליך אלא במקרה בו בית המשפט המחוזי יתיר זאת, ככל שתוגש בפניו בקשה מתאימה. המפרק הזמני ביקש כי בית משפט זה יורה על עיכוב ההליכים בתיק המתנהל בפניו.  

ביום 24.9.15 הוריתי לתובעת להמציא את החלטת בית המשפט המחוזי המתירה את המשך בירור ההליך בפניי, וזאת מוקדם ככל שניתן, וקבעתי את התיק לתזכורת להיום – 1.11.15.

התובעת לא הציגה את אישור בית המשפט המתיר לה להמשיך ולנהל את ההליכים בתיק זה.

בנסיבות אלו, ובהתאם להוראות סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: הפקודה) הקובע:

"משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע".