ת"א 39509-01-16 דיאב נ' דיאב ואח'

זו בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לעשות שימוש בחלקים הרשומים על שמם בחלקה 28 בגוש 18581 בעיר טמרה, בטענה שרישום זכויותיהם נעשה על סמך צוואה מזוייפת משנת 2007, ולא על פי הצוואה המקורית, משנת 2001.

בגין הצוואה משנת 2007 ניתן צו קיום צוואה ביום 23.2.10. לא הוגשה התנגדות לקיום הצוואה, ולא הוגשה בקשה לקיום הצוואה מ- 2001. המבקש לא ציין מתי נודע לו על צו קיום הצוואה, או על הבקשה לקיום הצוואה. בשלב זה, על פי האמור בבקשה, ההנחה היא שצו קיום הצוואה תקף, עד אשר יבוטל על ידי בית משפט לענייני משפחה, שהמבקש כלל לא פנה אליו. לא אניח, לצרכי הבקשה, כבתביעה עקיפה, שצו קיום הצוואה אינו תקף.

בנובמבר 2012 נרשמו זכויות המשיבה 1. בפברואר 2014 נרשמה הערה על צורך בהסכמת המשיב 2 לפי זכויות המשיבה 1. באוגוסט 2015 נרשמה הערת אזהרה לטובת דיאב אחמד (שאינו משיב בבקשה). המבקש לא הסביר ולא הוכיח מדוע בעבור כארבע שנים מהפעולה הראשונה לפי זכויות המשיבה על פי צו קיום הצוואה, הוא זכאי לצו מניעה זמני, עד להכרעה בתביעה שהגיש, קודם שתידון התביעה ותסתיים בפסק דין. אמירה כללית לפיה מאזן הנוחיות נוטה לטובתו, אין די בה. הערת האזהרה מאוגוסט 2015 מצביעה על כך שהנכס נמכר למי שאינו משיב בבקשה, באופן שמתן המו הזמני יפגע במשיבים, שלא יוכלו להמשיך בביצוע התחייבות שנטלו על עצמם.

על כן, מאחר שיש ספק ניכר בסיכויי התביעה, לאור קיום צו קיום צוואה בתוקף, שאפילו לא התבקש ביטולו, ועקב מאזן הנוחיות הנוטה, כך נראה, לטובת המשיבים, אני דוחה את הבקשה לצו מניעה זמני. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' שבט תשע"ו, 20 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.