ת"א 39496-07-15

לפניי בקשת הנתבעת - המבקשת (להלן: "המבקשת"), על פי הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), לחייב את התובע (להלן: "המשיב") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת בתביעה, מקום בו התובענה תידחה.

רקע עובדתי ודיוני

1. המשיב הגיש תביעה הצהרתית וכספית נגד המבקשת, שעניינה פירוק שיתוף ותביעה למתן חשבונות בעסק משותף של הצדדים.

2. על פי הנטען בכתב התביעה, המשיב, פליט מאריתראה שהגיע בשנת 1998 לישראל, והמבקשת, אזרחית ישראלית, ניהלו בשותפות שאינה רשומה בר משקאות ברח' יפו 19 בירושלים (להלן: "העסק"). לטענת המשיב, יוזמת הקמת העסק הייתה שלו, אולם בשל העובדה שאינו אזרח ישראל חיפש שותף ישראלי לניהול העסק. המשיב התקשר בעסקת שותפות עם המבקשת, שלפיה הוא אחראי על רכישת הסחורה, הנעשה במקום וכוח האדם והמבקשת אחראית על המטבח. סוכם, כי הרווח יתחלק בין שני הצדדים באופן שווה.

3. בכתב התביעה פרט המשיב תשלומים ששולמו על ידו ואת טענותיו מדוע העסק הוא עסק משותף לו ולמבקשת.

4. לטענת המשיב, כשהגיע לעסק ביום 9.5.14 הזמינה המבקשת משטרה למקום וביקשה להוציאו משם בטענות שאין בהן אמת, כשכל מבוקשה הוא להשתלט על העסק.

5. בתביעתו מבקש המשיב מבית המשפט להצהיר כי הייתה בינו לבין המבקשת שותפות בעסק, להורות על פירוק השיתוף ועל מתן חשבונות, להורות למבקשת להשיב לו את השקעתו בעסק ולחייבה בתשלום בגין המוניטין שצבר וכן היתר לפצל סעדיו ולתבוע לאחר מכן בגין נזקים שנגרמו לו.