ת"א 39443-08-15 צג נכסים בע"מ נ' קסלר

1.לפניי בקשת הנתבע מיום 30/11/16 לביטול פסק הדין שניתן נגדו, בהעדר הגנה, ביום 6/9/16 (פסיקתה מתוקנת בה צויינו פרטי התובעת במלואם ניתנה ביום 12/9/16) (הלן:" פסק הדין").

2.מעיון בתיק עולה כי כתב התביעה נמסר כדין לנתבע ביום 24/5/16 (אישור המסירה צורף לבקשה למתן פסק דין) וחרף זאת, הנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד ואף לא בקשה אחרת מטעמו טרם חלוף המועד להגשת כתב הגנה.

טענת הנתבע על פיה כתב התביעה ופסק הדין לא הומצאו לו וכי הוא עמד על הליך זה רק בעת שקיבל לידיו אזהרה לביצוע פסק הדין ביום 27/11/16 אינה מתיישבת עם המסמכים שהוגשו לתיק לרבות תצהירי מבצעי המסירה ולצורך קביעה זו די לי במסמכים שהוגשו ואין אני נדרשת לסרטון המתעד את ביצוע המסירה.

גם בטענת הנתבע שנטענה בתשובה לתגובה, על פיה הוא אינו זוכר שקיבל לידיו את כתב התביעה, אין כדי לשמוט את הקרקע תחת טענת התובעת בהתייחס לנסיבות ביצוע המסירה והמועד בו בוצעה היא.

הנה כי כן – טענות המבקש הנוגעות להמצאת כתב התביעה אינן מהוות טעם אשר יש בו להצדיק ביטול פסק הדין משיקולי צדק.

3.חרף זאת, ונוכח אופי התובענה, מצאתי כי יש לערוך בירור עובדתי בטענות הצדדים, ומטעם זה יש להורות על ביטול פסק הדין מטעמים שבשיקול הדעת.

במסגרת זאת נשאלות שתי שאלות: האם יש בפי הנתבע טעם להצדקת אי הגשת כתב הגנה, מהם סיכויי ההגנה והאם הביטול יצמיח לנתבע תועלת דהיינו: האם יש עילת הגנה מפני התובענה (ראו : ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני, פ"ד מח (1) 830, 835-836).

על פי פסיקת בתי המשפט, קיימים יחסי גומלין בין שני שיקולים אלו- וככל שהתשובה לאחד

מהם משכנעת יותר, כך קטן המשקל שיש לייחס לאחר( ראה לענין זה , ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ , פ"ד מז (4) 133).

אבחן איפוא שיקולים אלה בהתייחס לנסיבות המקרה שלפניי: