ת"א 39340-11-10 רוטנברג נ' בן הרוש

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.על פי כתב התביעה המקורי, שהוגש ביום 28.11.10, וכן על פי כתב התביעה המתוקן, שהוגש ביום 3.12.12, התובעת הינה היורשת היחידה של אמה המנוחה, אשר נפטרה ביום 15.2.09 (להלן – המנוחה) , וירשה את זכויותיה של המנוחה בדירה ברחוב הנביאים 26א' בירושלים (להלן – הדירה).

הדירה נרכשה על ידי המנוחה מחברת עמידר בשנת 1991, לאחר שהתגוררה בה בשכירות מוגנת עוד משנת 1949.

2.בשנת 2002 החל הנתבע בפעולות לבניית בניין חדש בצמוד לדירה, כאשר בפועל הסתיימה הבנייה בשנת 2004.

ביום 27.12.02 חתם הנתבע על התחייבות לבנות תוך 18 חודשים עבור המנוחה, בצמוד לדירה, מבנה בן 4 קירות ללא תקרה בגודל של 2 מטר על 3 מטר (נטו), וזאת במקום מחסן של המנוחה אשר נהרס על ידי הנתבע לצורך בניית הבניין החדש (להלן – ההתחייבות).

יצוין, כי התובעת מתייחסת לשטח האמור כאל "מחסן", ואילו הנתבע מכנה את השטח האמור "חצר".

3.בכתב התביעה נטען, כי הנתבע הפר את ההתחייבות ולא רק שלא בנה את המחסן, אלא אף הגדיל לעשות וניצל את השטח שהיה צמוד לדירה והצמיד אותו לבניין החדש, על מנת לאפשר נגישות למעלית ולחדר המדרגות, ואילו במפלס שמתחת השתמש הנתבע להקמת מחסנים חדשים לדירות החדשות וחניה תת קרקעית, מבלי להציע למנוחה מחסן חלופי במפלס האמור.

כמו כן, נאטם החלון שהיה בקיר הדרומי של הדירה, דבר המונע, לטענת התובעת, חדירת אור יום ואוויר לתוך הדירה ופוגע בערכה.

התובעת טוענת כי בכל האמור עשה הנתבע עושר שלא כדין על חשובנה של המנוחה ואחריה – על חשבונה של התובעת.