ת"א 39311-10-11 ברקוביץ נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

1. לפנינו בקשת התובע לתיקון כתב התביעה, שהוגש ביום 26.10.2011 , על ידי הוספת רכיב נוסף המתייחס לחיובים חודשיים בהם חויב על ידי הנתבעת בשל שירותי תוכן אשר, לטענתו, מעולם לא הזמין (להלן – הרכיב הנוסף) , וכן הגדלת סכום התביעה בסכום נוסף של 6,000 ₪, בשל טרדה ועוגמת הנפש עקב הצורך בהוספת הרכיב הנוסף.

2.התובע מבקש לתקן את כתב התביעה באמצעות הוספה לכתב התביעה של סעיפים 14 א-ב שבתצהיר העדות הראשית מטעמו , המתיחסים לרכיב הנוסף.

יצוין , כי בתצהירו הצהיר התובע כי הוא אינו תובע שום פיצוי כספי בשל חיובים אלה, אלא מצהיר עליהם כדי לטעון למהימנותה של הנתבעת, ומאידך - בבקשה שלפנינו טוען התובע כי לאחר דיון ההוכחות האחרון הגיע למסקנה שטעה , וכי עליו לדרוש פיצוי כספי גם בשל הרכיב הנוסף.

לדבריו, לא ייגרם לנתבעת כל נזק דיוני אם יתוקן כתב התביעה כמבוקש , מאחר וסעיפים אלה ממילא כבר כלולים בתצהירו והוא טרם נחקר עליו.

3.הנתבעת מתנגדת לבקשה בשל השיהוי שבהגשתה , כאשר כל המידע המבוקש היה ידוע לתובע ביום הגשת התביעה, לפני כשלוש שנים, ולא היתה לו כל מניעה לתבוע בגינו.

לטענת הנתבעת, התובע מנסה לרפא את הרחבת החזית שבתצהירו בדרך של התאמת כתב התביעה לתצהיר.

אשר למאזן הנוחות טוענת הנתבעת , כי קבלת הבקשה תוביל להוצאות והכבדות נוספות, בשל הצורך לתקן את כתבי טענותיה ותצהיריה , הוצאות שאינן הולמות את סכום התביעה ומהותה.

4.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים - הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.