ת"א 39245-06-16

לפניי בקשת הנתבעים להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי בנוגע לפגיעת התובע בתאונת דרכים מיום 13.7.2017. ועדה רפואית מיום 23.11.2015 קבעה כי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% בגין קרסול ימין בהתאם לסעיף 35- 1-ב לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

לטענת הנתבעים, בקביעת הוועדה נפלו פגמים שכן קבעה את שיעור נכותו של התובע כאשר נתונים מהותיים וחיוניים מעברו של התובע לא הובאו לידיעתה. הנתבעים טענו, כי מתיקו הרפואי של התובע עולה כי היה לתובע שבר בקרסול ימין מיום 23.1.2004, ביום 30.1.2006 נפגע בתאונת דרכים בה נטען כי נגרם שבר בקרסול, בינואר 2006 נרשם בתיעוד הרפואי כי נפל מגובה על רגל ימין ובשנת 2008 נמצא קרע בשריר רגל ימין. עוד טענו, כי אף לאחר התאונה נושא כתב התביעה נפגע בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה ובסיכום האשפוז מיום 10.8.2015 נרשם כי רגליו ללא רגישות או נפיחות וטווח תנועות מלא ובדיקת הועדה נערכה כשלושה חודשים לאחר מכן. עוד נטען, כי ביום 9.6.2016 פנה לחדר מיון ובבדיקתו ולא נמצאו ממצאים בבדיקת רגליו.

לעומתם, טען התובע, כי היה קטין באירועים שאינם משמעותיים שקדמו לתאונה וכי הנתבעים לא טענו את הטענות בכתב ההגנה.

בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, על בית המשפט לפעול לכך שקביעה על-פי דין, שניתנה מחוץ לכותלי בית המשפט, תשמש גם בבית המשפט באופן שייחסך זמן שיפוטי ותישמר אחידות בין הכרעות שונות הניתנות באשר להיקף הפגיעה, ומנגד, על בית המשפט לפעול באופן שהן הנפגע והן הנתבע על ידו, לא יינזקו מהרצון לייעל את ההליך (רע"א 4484/06 רינה מור נ. אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 19.9.06).

לבית המשפט נתונה הסמכות להתיר הבאת ראיות כאשר בהחלטת ועדת במוסד לביטוח לאומי נופל פגם מהותי, דוגמת תרמית או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעיים (בר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ. "רותם" חברה לביטוח בע"מ פד"י לט (4) 505). החלטה מעין זו תבוא בנסיבות יוצאות דופן וחריגות (בר"ע 721/85 סלע נ' פתייה, פד"י לט(4) 839). נקבע, כי תהא נטייה להיעתר לבקשה מקום בו בפני ועדת המל"ל לא הונח חומר מהותי, כגון מסמכים באשר למצב בריאותי של הנפגע שקדם לתאונה. (רע"א 6812/06 ניקול תייר נ. ויקטור אטיה ואח' לא פורסם, ניתן ביום 20.2.07). כך גם מקום בו נמצא כי בהחלטת המוסד לביטוח לאומי קיים חסר משמעותי, כהעדר התייחסות לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין המצב הנפגע.

בענייננו, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בשים לב להלכות דלעיל, החלטתי להיעתר לבקשה.

מעיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי, עולה, כי בפני הוועדה עמדו רק מסמכים הנוגעים לתאונה נשוא כתב התביעה. משכך לא נבחנו מסמכים רפואיים מעברו של התובע המתייחסים לרגליו, אליהם הפנו הנתבעים בבקשה. אף שלטענת התובע, מדובר בתיעוד ישן שאינו משמעותי, הרי שהיה על הועדה לתת עליו את הדעת בעת מתן החלטתה. משכך יש לקבל את טענת הנתבעים, שבפני הוועדה הרפואית לא עמד תיעוד רפואי חיוני ביחס לקביעת הנכות בקרסול ימין.

בהתאם, עד ליום 15.6.2017 יודיעו הצדדים האם הגיעו להסכמה בנוגע לזהותו של מומחה בתחום האורתופדיה ותינתן החלטת מינוי נפרדת.

לעיון ביום 23.6.2017.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ה' סיוון תשע"ז, 30 מאי 2017, בהעדר הצדדים.