ע.א ואח' נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

1.עסקינן בתביעת תלויים שהגישו התובעים נגד הנתבעת.

2.א.א ז"ל, יליד 1980 (להלן: "המנוח"), נהרג בתאונת דרכים שארעה ביום 28.12.2018 (להלן: "התאונה").

3.תובעת 1 היא רעיית המנוח ואם שמונת ילדיהם הקטינים, תובעים 2-9.

4.תובעת 10 אף היא רעיית המנוח ואם ארבעת ילדיהם הקטינים, תובעים 11-14.

5.בעת קרות התאונה, המנוח נהג ברכב פרטי מסוג טויוטה מספר רישוי xxx שהיה רשום בבעלות רעיית המנוח, תובעת 1. הרכב לא היה מבוטח בביטוח חובה תקף.

6.בנסיבות אלו ובהתאם לסעיף 7ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), הוגשה התובענה דנן נגד הנתבעת.

7.בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת את חבותה לפיצוי התובעים כתלויי המנוח, אולם בהודעתה מיום 12.11.2020 הודתה בחבותה.

טענות התובעים

8.התובעים טענו כי למנוח היו מספר עיסוקים אשר הניבו לו שכר. בסיכומיהם, פירטו התובעים את עיסוקי המנוח, כדלקמן:

א.המנוח עבד כשכיר בעבודות שונות, ברציפות מגיל 18 ועד ליום פטירתו (דו"ח רציפות ביטוח – מוצג ב' לראיות התובעים). עד שנת 2014 השתכר שכר ממוצע שנע בין 8,000 ₪ ל- 10,000 ₪.

ב.החל משנת 2014 עבר המנוח לעבוד בהיקף מופחת בתחום האבטחה, ועבד בין היתר כשומר שכיר בשעות הלילה, בחברת ענבי הנגב בע"מ, בשכר חודשי של 4,500 ₪, עד למותו.

ג.כארבע שנים לפני מותו, הקים המנוח לולים במתחם מגוריו. המנוח מכר עופות לאחר גידולם (כפי שיפורט להלן).

9.לטענת התובעים, הכנסות המנוח מעסקי העופות היוו את מרבית הכנסת משקי הבית, אולם פעילות עסקית זו לא דווחה לרשויות המס; המנוח המשיך לעבוד כשומר בשעות הלילה במקביל להפעלת הלולים מאחר שהכנסה זו היתה מדווחת, כנהוג בקרב בני המגזר המבקשים לקיים גם דיווח לביטוח הלאומי, לשם שמירה על זכויותיהם הסוציאליות.

10.בפסיקת בית המשפט העליון נקבעה הלכה, כי פיצוייו של ניזוק, ומקל וחומר של תלוייו, ייגזרו מהכנסתו האמיתית, אפילו לא דווחה לרשויות המס, כשזו תוכח "בראיות מהימנות ומשכנעות".

11.להוכחת הפעלת הלולים וההכנסות מהפעלתם, העידו שורת עדים מטעם התובעים והוצגו ראיות אובייקטיביות להוכחת עיסוקי המנוח:

א.xxx (להלן: "xxx") – מוכר תערובות האכלה לעופות. העד הוזמן על ידי התובעים אולם סירב לשתף פעולה ולהגיע להעיד, ועשה כן רק בהתערבות המשטרה ונטילת תעודת הזהות שלו; לדעת התובעים התנהגותו זו של העד מעידה על היעדר אינטרס לסייע לתובעים, ועל מהימנות עדותו שניתנה בסופו של דבר.

xxx העיד כי היה מוכר למנוח תערובות האכלה לגידול אפרוחיו, במשך שלוש עד ארבע שנים, בכמויות של 4-5 טון תערובת מדי חודש; טון תערובת עלה, עובר למועד התאונה, כאלפיים ₪. לפי עדות העד, כמויות אלו תואמות מחזורי גידול של 4000 – 5000 אפרוחים.

ב.yyy(להלן: "yyy") – סוחר עופות. אף עד זה הובא על ידי התובעים וסירב תחילה לשתף פעולה. הוא העיד כי הכיר את המנוח 10-12 שנים והיה רוכש ממנו מדי שבוע כמויות גדולות של עופות חיים, במשך מעל 3 שנים. כן היה ידוע לו כי המנוח היה מוכר עופות בשוק ולמספר אטליזים ביישובים שונים. העופות נמכרו במחיר ממוצע של 11 ₪ לק"ג, או 20-25 ₪ לעוף חי.