ת"א 39145-01-15 ינקוביץ ואח' נ' קירלי ואח'

1.לפני בקשה חוזרת לדחיית מועדי הדיון הקבועים בתיק זה לשמיעת הוכחות ביום 10/9/17 וביום 17/9/17.

2.הטעם לבקשה נעוץ בעובדה כי ב"כ המבקש, ילדה בשעה טובה, לפני ימים אחדים (ואם הבנתי נכון הרי שגם מדובר בלידה שהקדימה את זמנה) והיא נמצאת בחופשת לידה.

3.הבקשה הינה בקשה חוזרת לדחיית הדיון, לאחר שבקשה קודמת נדחתה בשל התנגדות ב"כ התובע, לאחר שהובהר לצדדים כי על פי יומני, לא ניתן יהיה לקבוע מועדים חדשים קודם לחודש יוני 2018.

4.ב"כ המבקש חוזרת על בקשתה ומפנה גם לסעיף 6.ה. להוראות נוהל של נשיא בית המשפט העליון (להלן: "הוראות הנוהל") על פיו: "נסיבות אישיות חריגות שאינן צפויות מראש, עשויות להוות נימוק מוצדק לשינוי מועד דיון".

5.עיון בהוראות הנוהל, ובכלל כך בסעיף 6. ג. בו, מעלה כי בבואו להכריע בבקשה לדחיית דיון, על בית המשפט ליתן דעתו: "לא רק לנסיבות התיק בו מתבקש שינוי מועד הדיון, אלא להשלכות הרוחב של דחיות הדיונים", כפי שפורטו בפתח הוראות הנוהל, וכי משכך "טעמים כגון שיקולי נוחות, הסכמת הצדדים או עומס עבודה (של עורכי הדין או של בית המשפט) לא יהוו, כשלעצמם, עילה מספקת לשינוי מועד הדיון."

6.מלכתחילה סברתי, לאור השיקולים הנדרשים על פי סעיף 6. ג. להוראות הנוהל, כי אין מקום לדחיית מועד הדיון שלא בהסכמת הצדדים, שעה שקבלת הבקשה מחייבת, על פי יומני, דחייה ממושכת, בעטיה יישמעו ראיות הצדדים רק בחלוף שלוש שנים וחצי מעת הגשת התובענה [הדיון בתיק זה נשמע תחילה בפני מותב אחר ובתוך כך "אבדה" למעלה ממחצית שנה] .

7.ב"כ התובע התנגדה לדחייה ממושכת שכזו, וזו גם עמדתה בהתייחס לבקשה הנוספת שלפני. לטענתה קבלת הבקשה תגרום למרשה נזק מצטבר נוסף ומעבר לאמור, תכפה עליו ועל משפחתו שנה נוספת של סבל עז (המתואר בתגובתה אשר צורפה לבקשה) כתוצאה מהתנהלות המבקש.

8. ב"כ הנתבע 1 מסכים לבקשה.

9.מכלל האמור עולה כי נקלענו בעניינו של תיק זה אל בין סקילה וכריבדיס. מחד, נסיבותיה האישיות של ב"כ המבקש, אשר לאחר הריון רב תהפוכות המתואר גם בבקשה שלפני, הגיעה אל סיומו המוצלח, זוכה לחבוק את בנה ומבקשת לנצל את חופשת הלידה המוענקת לה כחוק. מאידך נסיבותיו של התובע, אשר זכאי לסיום בירור התובענה אשר הוגשה על ידו עוד בחודש ינואר 2015, אשר המתין מעל שנה למועדי ההוכחות ואשר טוען להתנכלות נמשכת מצד המבקש. ובצד שני אלה, יומנו של בית המשפט, הזמן השיפוטי היורד לטמיון והדחייה הממושכת המתחייבת ממנו. בהקשר זה לא למותר לציין כי אינני סבורה שיש מקום להורות על דחיית דיון אחר, גם בו ממתינים הצדדים לשמיעת ראיותיהם, על מנת להקדים את הדיון בתיק זה.