ת"א 39140-02-16 מסארוה נ' דיואני מסארוה ואח'

בפני בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבים לבנות או לעשות כל עבודות ושינויים בפני השטח במגרש נשוא התביעה, המצוי בחלקה 2 גוש 7828 בטייבה, שהינו על פי צו ירושה ופסקי דין בבעלות משותפת של המבקשת (2/3) והמשיבים (1/3).

המבקשת טוענת נגד זכויות המשיבים בשליש המגרש שלגביו קיימים פסקי דין בתמ"ש 33393-11-13 והגישה בקשה בתיק לביטול פסק הדין, כאשר לדברי בא כוחה בקשה נוספת לביטול פסק דין תוגש תוך 30 יום גם בתמ"ש 33481/09.

הקרקע מוגדרת כחקלאית, ועליה בנוי מבנה שהינו בעל היתר בניה כמחסן חקלאי, משנת 1993, והמבקשת עושה בו שימוש למגורים מאז ועד היום.

לעומת זאת, המשיבים (ע"י המשיב 2) ביצעו פלישה טריה למגרש בחודש פברואר 2016 והחלו לבצע עבודות חפירה והכנה לבניה.

המשיבים אינם חולקים על כך שהקרקע היא חקלאית, שאין להם היתר בניה למבנה כלשהו, ושהבעלות בין הצדדים היא משותפת, באופן שאין חלק מוגדר של המגרש שהוקצה לשימושם הבלעדי על פי הסכם בין הצדדים. המשיבים מסתפקים בטענה, כי החלו לגדר, בכוונה לבנות בית, את החלק המרוחק ביותר מבית מגורי המבקשת, בצד השני של המגרש.

כאשר מדובר בבניה ללא היתר על קרקע חקלאית, וכאשר אין למשיבים זכות על חלק מוגדר כלשהו של המגרש אלא בעלות משותפת עם המבקשת בחלקים יחסיים בכל מטר ומטר במגרש – אין המשיבים יכולים לעשות דין לעצמם, לנכס לעצמם חלק מהמגרש ולהתחיל לבנות עליו כראות עיניהם, ללא הסכמה עם המשיבה. זאת, מעבר לטענות המשיבה כנגד פסקי הדין שלטענתה ניתנו בהעדרה ושהיא עותרת לביטולם.

אמנם, גם המשיבה מחזיקה באופן בלעדי בחלק מהמגרש, שנמצא כאמור בבעלות משותפת, ואולם מדובר בהחזקה של עשרות שנים, שאיננה נשוא הדיון במסגרת בקשה זו.

לפיכך, תרופתם של המשיבים היא בהגשת בקשה לפירוק שיתוף במקרקעין, או בהגעה להסכמות עם המבקשת לגבי חלוקת השימוש במגרש.