ת"א 39028-02-14 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' שיקאגו החדשה עסקי רכב (1997) בע"מ ואח'

בהסכמת הצדדים ניתן פסק דין הקובע כי התובע רשאי לפעול לתפיסת הרכב הנדון, רכב מסוג שברולט טרייל בלייזר, שנת ייצור 2005, נושא לוחיות רישוי מספר 6485959 הרשום במשרדי הרישוי בבעלותה של הנתבעת 1 ("הרכב"), ולנקוט בהליכי הוצאה לפועל לשם מימושו של הרכב.

אשר לתמורה שתתקבל ממכירת הרכב הסכימו הצדדים והסמיכו את בית המשפט לפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, ללא נימוקים, ולקבוע את האופן שבו תתחלק התמורה בין התובע לבין הנתבעת 1.

עיינתי בכלל המסמכים שבתיק בית המשפט. בכלל זה עיינתי בהסכם המכירה של הרכב שבו התקשרה הנתבעת 1 עם הרוכש ובהוראותיו של הסכם זה, ובכלל זה בהוראה שעניינה שימור הבעלות. בחנתי את טענות הנתבעת 1 בכל האמור ביחסיה עם רוכש הרכב, בתמורה ששילם, בסכומים המגיעים לה ממנו לטענתה ובהמחאות שהתקבלו ממנו ושלא נפרעו לפי הטענה. בחנתי את יתר ההסכמים שצורפו על ידי הנתבעת עם אחרים מבני משפחתו של הרוכש הנדון. נתתי דעתי להסברים שהובאו לכך שלא ננקטו פעולות גבייה ואכיפה על ידי הנתבעת 1 כלפי הרוכש חרף טענתה שלא שולמה לה מלוא התמורה. הבאתי בחשבון סימני שאלה שונים שעלו בקשר עם גרסתה של הנתבעת 1, הן בשים לב למסמכים שצורפו, הן בשים לב לדברים שנאמרו במהלך הדיון, כמו גם לאי התאמות מסוימות בין ההמחאות שהוצגו, על סכומיהן ומועדיהן, לבין שיעור התשלומים על פי הסכם הרכישה, ולהסברים שניתנו בעניינים אלה.

על יסוד התמונה הכוללת שהובאה לפני בית המשפט ועל יסוד התרשמותי ממהלך הדיון אני מורה כי התמורה שתתקבל ממכירת הרכב תתחלק בין התובע לבין הנתבעת 1 באופן שהתובע יהיה זכאי לקבל 75% מהתמורה והנתבעת 1 תהיה זכאית לקבל 25% מהתמורה. עם קבלת כספי התמורה ידאג התובע להעביר לנתבעת 1 את חלקה כאמור לעיל.

בנסיבות העניין ובשים לב לאופן ולשלב בו הסתיימו ההליכים – לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא לצדדים באמצעות הפקס.