ת"א 39009-07-10 מד אופ אסתטיק טכנולוגיה בע"מ ואח' נ' זכאי ואח'

1.התובעת הגישה תביעתה כנגד הנתבעים, בגין חוב שהינם חבים לה, לטענתה, חלקו מגובה בשטרות ובחלקו נסמך על כרטסת הנהלת חשבונות.

הנתבעים לא התיצבו לדיון הוכחות מספר פעמים ובסופו של יום, ניתן כנגדם פסק דין, בהעדרם. הבקשה לביטולו נדחתה ע"י בית משפט זה, אלא אם יופקד סכום של 238,000 ₪ , כתנאי לביטול. על החלטה זו השיגו המשיבים, בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון. משהופקד, לבסוף, ולאחר הארכת מועד, הסכום האמור, הוריתי על חידוש ההליכים בתובענה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור.

2.מקום מושבם של הנתבעים בהולנד, והתובעת פנתה לבית המשפט שם, על מנת לאכוף את פסק הדין שניתן בארץ. לצורך כך שכרה המבקשת את שירותיו של עורך דין מקומי .

3.לפני בקשה מטעם התובעת- 

בבקשה, שהוגשה קודם שהוכרעה בקשת רשות הערעור, עתרה המבקשת לחייב את המשיבים, כתנאי לביטול פסק הדין, להפקיד סכום נוסף, שיהיה בו כדי לכסות את ההוצאות שהמבקשת כבר הוציאה בהולנד, שלנוכח התנהלותם של הנתבעים, תפחו לסכום של 44,426 יורו בעת הגשת הבקשה.

4.המבקשת הסבירה כי על מנת שייאכף פסק הדין בהולנד, עליו למלא ארבעה תנאים מצטברים, שאחד מהם הינו, שפסק הדין שניתן בארץ המושב- חלוט. הואיל ותנאי זה לא התמלא באותו מועד, עיכב בית המשפט בהולנד את החלטתו עד שתבורר סופיות פסק הדין בארץ. בין לבין, הטיל עו"ד דה פריס, מטעם התובעת בהולנד, עיקולים על נכסי מקרקעין השייכים לנתבע 1, ובקשת האחרון לביטולם נדחתה. התובעת מציינת לעניין זה, כי במועד מאוחר יותר הוטל עיקול נוסף, לבקשת אחיו של הנתבע 1, בסכום הגבוה משווי המעוקלים. לטענת המבקשת, אם יבוטל פסק הדין, יבוטלו עימו העיקולים והיא תעמוד מול שוקת שבורה ולעולם לא תגבה את המגיע לה.

5.לטענת המבקשת, עושים המשיבים כל שביכולתם להתחמק מתשלום חובותיהם, ככל שיוכרו חובות אלו. יתרה מכך, לטענתה, רומסים המשיבים את סדרי הדין, טוענים טענות הפוכות ומבקשים אורכות שווא, בבזותם את ההליך המשפטי.

6.לאחר שהוכרעה בקשת רשות הערעור, הגישה המבקשת בקשה לעיון מחדש בהחלטה לחדש את התביעה, "וזאת לאור החלטת בית המשפט המחוזי ברע"א 62454-11-14 ". בבקשה נטען כי הבקשה אומנם נדחתה, אולם הקביעות בה מחייבות הזקקות לעתירות החלופיות שעתרה להן המבקשת.

7.להלן ההחלטה אליה מפנה המבקשת:

"....אחרי ככלות הכל בית המשפט העלין מצא לקבוע כי "אך כאמור פתוחה הדלת בפני המבקשים להפקיד הכספים הנדרשים ולטעון טענותיהם העניניות בפני בית משפט השלום." (הדגשה במקור-ר.נ.) דברים אלה נחתמו ביום 15.9.14 בהיות בית המשפט העליון ער הן להחלטת בית המשפט קמא מיום 25.6.13 והן להחלטת בית המשפט המחוזי בערעור עליה, במילים אחרות כי לא ניתנה למשיבים ארכה לבצוע ההפקדה, ובכל זאת הורה את שהורה.

בנסיבות אלה יש לצאת מהנחה שבית המשפט העליון נתן דה פקטו אורכה להפקדת הסכום...לא ניתן לומר על ההחלטה נושא הבר"ע כי היא מוטעית בעליל או שאין טעם להותירה על כנה.