ת"א 38848-09-15

מונחת לפניי תביעתה של התובעת לקבלת פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה כתוצאה מתאונה שארעה במהלך עבודתה. במסגרת פסק הדין נדונה בין היתר חובת הזהירות הקונקרטית של המעסיק לפגיעתו של עובד, בזמן שהוא מבצע את עבודתו במקום שאינו מצוי בשליטות המעסיק, כשאין בו סיכונים מיוחדים הטבועים בביצוע העבודה.

רקע, התאונה וגדר המחלוקת

1. נתבעת 1 (להלן: הנתבעת) היא חברה שעוסקת במתן שירותי תמיכה ושיקום לבעלי צרכים מיוחדים הסובלים בין היתר מקשיים נפשיים (להלן לצורך הדיון: המטופלים); ונתבעת 2 היא מבטחתה. התובעת הועסקה על ידי הנתבעת בתפקיד "מדריכת שיקום". במסגרת תפקידה מבקרת התובעת אצל מטופלים ומעניקה להם עזרה ותמיכה ודואגת לצרכיהם.

2. חלק מהמטופלים אשר הנתבעת דואגת לצרכיהם משוכנים במעון ייעודי, אך המקרה שלפנינו לא נוגע למצב דברים זה. במקרה שלפנינו המטופלים הנוגעים בדבר מתגוררים בקהילה, בדירה המצויה בבית מגורים משותף רגיל שמצוי ברחביה של העיר עכו (להלן: הדירה ו- הבניין). בבניין מצויות שמונה דירות, בשבע מהן מתגוררות משפחות רגילות מן היישוב, ובדירה אחת מתגוררים שלושה מטופלים. בבניין קיים גרם מדרגות משותף המוביל אל הדירות ומשמש את כל הדיירים בבניין. כחלק מהמטלות של התובעת, עליה לבקר בדירת המטופלים, לדאוג לניקיון הדירות שלהם, למזון ולתרופות (סעיף 4 לתצהיר התובעת). תדירות הביקור במקום נעה בין יום בשבוע עד למספר פעמים בשבוע, בהתאם למידת הנזקקות של המטופל (עמ' 9 שורה 12).

3. לטענת התובעת ביום 18.11.2012 היא התכוונה לבקר בדירה בה מתגוררים המטופלים ונפגעה כתוצאה מתאונה (להלן: התאונה) בזמן שעלתה במדרגות הבניין. כך תארה התובעת את התאונה בתצהיר העדות הראשית שהגישה: "תוך כדי עלייתי במדרגות הבניין, החלקתי בפתאומיות, כתוצאה מכך שחדר המדרגות בבניין היה חשוך, המדרגות היו רטובות, מחליקות, וללא פסים למניעת החלקה". תיאור זה תאם את הנטען בכתב התביעה. כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובעת נזקי גוף ובגדרי תיק זה היא תובעת פיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה.

4. אין עוד מחלוקת בדבר עצם אירוע התאונה (ראו סיכומי הנתבעת, עמוד 16 שורה 5). המחלוקת שניטשת בין הצדדים מתמקדת בעיקר בנסיבות אירוע התאונה; במיוחד בשאלה אם התאונה ארעה עקב מפגע שהיה במדרגות הבניין; וכן בשאלת קיומה של חובת זהירות של הנתבעת כלפי התובעת בנסיבותיו של המקרה.