ת"א 38761-06-24 מוסרי ואח' נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח'

(העתק החלטה מפרוטוקול שניתנה בבית משפט מיום 06 ספטמבר 2026, כ"ד אלול תשפ"ו )

מדובר בתביעה כספית בסך של 2,342,550 ₪, בגין פיצוי שמגיע לתובעים לפי טענתם, על כך שפונו משטח שבבעלות העירייה ברחוב בן צבי 19 בתל-אביב חלקה 58 גוש 7089.
העירייה, שהיא הנתבעת בתיק זה, הגישה תביעה שכנגד על סך של 1,901,841 ₪, בגין דמי שימוש ראויים שהתובעים חייבים לנתבעת לפי טענתה, על כך שפלשו לנכס העירייה והחזיקו בו מאז שנת 2005 ועד שפונה ביום 1.7.20.
הרקע להגשת התביעות מתחיל בטענת התובעים שלפיה הם החזיקו במשך עשרות שנים בשטח ברחוב ארליך ביפו, בו הם ניהלו את עסקם, שעניינו שיווק חומרי בניין.
לטענתם, הם נאלצו לפנות את השטח הנ"ל, שהיה בבעלות העירייה, ואף קיבלו פיצוי של 400,000 ₪ על כך, אם כי אין חולק כי הפיצוי לא שולם על ידי הנתבעת.
מחומר הראיות שהוגש לתיק, לא ברור מי שילם את הפיצוי הנ"ל לתובעים. התובעים נמנעו מלציין מי שילם להם את הפיצוי ובחרו לנסח את הדבר בכתב התביעה, כך שאפשר יהיה להבין שהפיצוי שולם על ידי הנתבעת, מבלי שהדבר צוין על ידם במפורש. לכך עוד אתייחס בהמשך פסק הדין.
לטענת התובעים, מר אלי לוי, שהוא מנהל אגף נכסי העירייה, אמר בשיחה לצ'רלי מוסרי, אחד הבנים של התובע מס' 1, כי העירייה פינתה את התובעים מרחוב ארליך כדי להראות שהעירייה מפנה גם יהודים. לוי הכחיש זאת.
עוד טוענים התובעים כי בשיחה זו אמר לוי לצ'רלי, כי העירייה תפצה את התובעים ויתרה מכך, אמר לו שעל התובעים לבחור שטח אחר של העירייה והעירייה תיתן להם רישיון לנהל עסק באותו שטח, אולם בתנאי שינהלו את העסק ללא הגבלות.
לטענת התובעים, הם איתרו שטח כזה ברחוב בן צבי 19, חלקה 58 גוש 7089, חלקה שאין חולק כי הנה בבעלות הנתבעת.
לטענתם התובעים, שטח החלקה היה קטן, אולם צמוד לשטח הנ"ל היה שטח שהוחזק על ידי אליהו בן דור, בחלקה 65. בן דור היה למעשה דייר מוגן בנכס ואילו הנתבעת הבעלים של הנכס.
ביום 31.7.05 נחתם הסכם שכירות בין התובעים ולבין בן דור לפיו שכרו התובעים ממנו את השטח הצמוד לשטח העירייה מושא התביעה אליו פלשו למעשה התובעים, כפי שעוד יפורט בהמשך פסק הדין.
התובעים טוענים שהעירייה נתנה להם רישיון לצמיתות לנהל את העסק בנכס מושא התביעה וכי שילמו ארנונה בגין הנכס.
בשנת 2013 נפטר בן דור ז"ל, או אז נוצר סכסוך בין התובעים לבין יורשי בן דור. כתוצאה מכך, הוגשה תביעה על ידי התובעים נגד יורשי בן דור בתיק 38668-08-16. תיק זה הסתיים בדחיית תביעת התובעים, אשר ביקשו צו הצהרתי שלפיו הסכם השכירות שלהם עם בן דור הוארך עד סוף שנת 2018.
כתוצאה מפסק הדין הנ"ל נאלצו התובעים לפנות את המושכר והם אכן פינו אותו.
לטענת הנתבעת, נודע לה מבן דור בשנת 2017 כי התובעים פינו אמנם את השטח של בן דור אולם מחזיקים בשטח העירייה, חלקה 58, הצמודה לשטח של בן דור.
כתוצאה מכך, הוציאה הנתבעת מכתב ביום 15.8.17 אל התובעים. במכתב זה נרשם כי נמצא כי התובעים פלשו לשטחי העירייה, התובעים נדרשו לפנות את השטח תוך 14 יום, שאם לא כן העירייה תפעל לפי האמצעים העומדים לרשותה. עוד נטען כי אם לא יפונה השטח, העירייה תדרוש תשלום בגין השימוש שהתובעים עושים בשטח החל ממועד השימוש.
לאחר שהשטח לא פונה למרות המכתב הנ"ל, העירייה שלחה מכתב ביום 10.10.18 שחוזר פחות או יותר על הטענות מהמכתב הקודם.