ת"א 3867-10-12 לוגסי נ' אלוק ואח'

בקשת הנתבעים לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר התייצבות הנתבעים ובאת כוחם לדיון אשר היה קבוע להוכחות.

ב"כ הנתבעים מציינת בבקשתה, כי אי ההתייצבות נבע כתוצאה ממחלה קשה של אימה אשר היתה מאושפזת ועל כן נדרשה להיות עמה בבית החולים. בשל תקלה, לא הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון כשם שנעשה על ידי ב"כ הנתבעים בתיקים אחרים שהיו קבועים לדיון באותה תקופה.

ב"כ התובע מתנגד לבקשה, ובפרט על רקע טענת התובע לפיה אין לנתבעים עילת הגנה נוכח הוראות חוזה השכירות המאפשרות קביעת שיעור הפיצוי לפי הצעות המחיר אשר ניתנו לגבי גובה הנזק.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה מצאתי כי יש לקבל הבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין.

הנסיבות עליהן הצביעה ב"כ הנתבעים הינן נסיבות מיוחדות, ואלו נתמכו בתצהירה של ב"כ הנתבעים ובמסמכים רפואיים. נראה, כי אילו היתה מוגשת מלכתחילה בקשה לדחיית מועד הדיון בשל המצב המתואר בבקשה לביטול פסק דין, היה בית המשפט מורה על דחיית הדיון.

בנוסף, יש לנתבעים טענות הגנה הראויות להתברר. קיומה של הוראה בחוזה השכירות בדבר אופן קביעת שיעור הנזק, אינו מהווה ראיה מוחלטת לתוצאת ההליך, ובידי הנתבעים טענות שהועלו בכתב ההגנה וכן בתצהירי העדות הראשית, אשר מלמדות כי קיימות מחלוקות שיש לדון בהן.

במצב דברים זה, הותרת פסק הדין על כנו תוביל לתוצאה אשר פוגעת יתר על הנדרש בזכויות הנתבעים ויש לאפשר לנתבעים את יומם בבית המשפט.

מובן, כי ראוי היה שתוגש בקשה לעניין מועד הדיון ובשל התקלה אצל ב"כ הנתבעת, נגרמו לתובע ולבא כוח התובע טרחה ובזבוז של זמן.

על כן, על הנתבעים לשאת בתשלום הוצאות משפט בגין התייצבות התובע ובא כוחו לדיון וכן בגין הדחייה הנובעת מביטול פסק הדין וקביעת התיק להוכחות.