ת"א 38581-06-10 פרג' נ' גולן

לפני תביעה שטרית עפ"י שיק על סך 186,505 ₪, משוך על שם "שמאור שירותי רכב" ולפקודת "פ"ת חלפים צפון".

רקע:

1.התובע, לטענתו, הינו הבעלים של עסק למכירת חלפים לרכבים בשם "פ"ת חלפים צפון" להלן – העסק).

2.הנתבע הקים יחד עם אדם נוסף בשם זאב זיצמן (להלן – זאב) שותפות לא רשומה לניהול מוסך, תחת השם "שמאור שירותי רכב" (להלן – שמאור או השותפות).

3.אין חולק כי הנתבע חתום על השיק נשוא ההליך.

4.אין אף מחלוקת כי השיק נמסר כשיק ביטחון. בתחילה – בשלב ההתנגדות – טען אמנם העסק כי לא כך הוא, ברם לאחר קבלת ההתנגדות ולנוכח עדויות שני הצדדים, אין עוד מחלוקת כי מדובר בשיק ביטחון.

5.אין גם מחלוקת כי השיק ניתן על-ידי הנתבע במסגרת התקשרות מסחרית בין שמאור לבין העסק, במהלכה רכשה שמאור מהעסק חלקי חילוף לרכבים. השיק נועד להבטחת תשלומים עבור הסחורה שסופקה.

תמצית טענות הצדדים:

טענות התובע:

6.לטענת התובע, העסק מצוי בבעלותו, אף שבשל שיקולים שונים, בעיקר שיקולי מס, הוא רשום כעוסק מורשה תחת פרטיה של אשתו.

7. לטענתו, במהלך 2008 החלה ההתקשרות בין העסק לבין שמאור. לאחר שהתברר כי שמאור רוכשת מוצרים בהיקף גדול ומבקשת לשלם בתנאי תשלום של שוטף + 120, נדרש שיק ביטחון להבטחת התשלומים העתידיים בגין הרכישות. הנתבע מסר לעובד של העסק, בשם מאיר סידי (להלן – סידי), את השיק נשוא ההליך, כשהוא פתוח וכאשר היה ברור שבעת הפקדתו תוטבע עליו חותמת העסק.

8.לטענת התובע, שמאור פיגרה בתשלום חובותיה, ונוצרה בחשבונה יתרת חובה לא משולמת בסך 186,505 ₪. חוב זה כולל 15 שיקים שהופקדו וחזרו מסיבת א.כ.מ, מתוכם שני שיקים שזמן פירעונם 17.03.10 ו- 23.03.10 חזרו מסיבת חשבון מוגבל. עשרה שיקים עתידיים הופקדו למשמורת בבנק והוצאו על ידי התובע לאחר שחשבון שמאור הוכרז מוגבל. בנוסף חבה שמאור חובות נוספים על-פי חשבוניות מס שלא שולמו.

9.ביום 8.2.10 התקיימה פגישה בין סידי, זאב, הנתבע ואמו, בה אמרו האחרונים לסידי כי הם נקלעו לקשיים כלכליים וכי בכוונת אמו של הנתבע ליטול הלוואה לכיסוי החוב ועל כן על מנת שיעמדו בתנאים לקבלת ההלוואה, ביקשו כי העסק יוציא מהמשמורת בבנק שיקים דחויים שנמסרו על מנת להימנע מהגבלת חשבון שמאור. כן נמסרה נכונות הנתבע ליתן שיקים אישיים שלו.

10.מספר שבועות לאחר מכן, ומשהחלו לחזור שיקים מסיבת א.כ.מ ולאחר שהתברר כי החשבון של שמאור מוגבל, נסע התובע אישית למשרדי שמאור וקיים פגישה בה נכחו הוא, זאב, הנתבע ואימו של הנתבע. במהלך הפגישה הוא הבין כי מצבה של שמאור אינו טוב וכי ההוצאות עולות על ההכנסות. הנתבע מסר באותה פגישה כי יתן שיקים אישיים שלו לכיסוי החוב. כמו-כן, לאחר חזרת השיקים התובע עמד על קבלת כתב ערבות אישית של השותפים נוכח מצב החוב, כתנאי להספקת סחורה. לאחר מכן הומצא לעסק כתב ערבות החתום על-ידי זאב.

11.נוכח השיקים שחזרו, ולאחר שלא הומצאו שיקים אישיים, נעשה שימוש בשיק הביטחון נשוא ההליך, לאחר שהתובע מילא את סכום החוב. השיק הופקד וחולל מהסיבה א.כ.מ.

12.לטענת התובע, שיק הביטחון ניתן להבטחת התשלומים בגין הסחורה שסיפק לשמאור. לטענתו, מעולם לא נאמר לו כי השותפות התפרקה בשלב כלשהו.

13.התובע טוען כי הנתבע חב כלפיו בחבות שטרית עפ"י השיק נשוא ההליך, ומשהוכח כי לשמאור חובות שלא נפרעו לעסק בסכום התביעה.