ת"א 3856-11-10 נרדי ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בעמ

ביום 15.11.11 הגישו הצדדים להסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה.

לפי ההסכם, הנתבעת תבצע עבודות תיקונים קוסמטיים בדירת התובעים וכאשר תגיע עונת הגשמים תערך בדיקת רטיבות ע"י חברת "איפרסק", בפיקוח מומחה מטעם הצדדים. לגבי יתרת הליקויים נקבע שאלו יכומתו לפי חוות דעת סופית של מר' יקי נחמן, בהסכמת הצדדים.

עוד נקבע בהסכם הדיוני כי לאחר תיקוני הרטיבות , תסוכם יתרת המחלוקת ( הוצאות משפט, עוגמת נפש, שכ"ט והוצאות ).

ביום 6.11.16 הודיעו הצדדים כי הנם נמצאים בשלבי סיום הסדר כולל, ביום 11.12.16 הודיעו הצדדים כי טרם גובש הסדר דיוני לגבי המשך ההליך, ביום 13.12.16 נשלחה הודעה נוספת ע"י התובעים לפיה אינם מסכימים לאותו הסדר דיוני קודם, ביום 18.12.16 מסרה הנתבעת הודעה לתיק בית המשפט לפיה הנה דוחה את הודעת ההתנערות של התובעים מההסכם הדיוני ולשיטתה הצדדים כבולים להסכם והתנערות התובעים, חסרת תוקף. ביום 20.12.16 השיבו התובעים להודעת הנתבעת מיום 18.12.16 כי יש להם טענות טובות כהגדרתם לעניין אי תוקפות ההסכמות הדיוניות, בעיקר נוכח העובדה שההסכמה לא מומשה ע"י הצדדים. בנוסף הודיעו התובעים כי הנם מסכימים שעניין תוקפה של ההסכמה יוכרע במסגרת פסק הדין.

מעיון בהסדר הדיוני מיום 16.11.11 עולה כי בין הצדדים הוסכם בסעיפים 5,6 ו-7 הטיפול ביתרת הליקויים ( סעיף 5 ) ובהמשך נקבע כי עם סיום הטיפול בבעיית הרטיבות, יגישו הצדדים סיכומים תמציתיים בנוגע להוצאות משפט, עוגמת נפש, שכ"ט עו"ד (סעיף 6 ).

לאור האמור וכן בשים לב לכך, שבניגוד לנטען ע"י התובעים, עולה מעיון במסמכי התיק שהצדדים פעלו בהתאם להסכמות הצדדים בהסכם הדיוני מיום 16.11.11 ופעלו לטיפול בבעיית הרטיבות( ראה לעניין זה הודעות עדכון הצדדים, ביחד ולחוד מהתאריכים הבאים: 29.1.13, 5.6.13, 22.10.13, 1.1.14, 28.3.14, 2.7.14, 3.9.14, 13.11.14, 4.1.15, 13.4.15, 8.9.15, 22.11.15, 15.2.16, 11.4.16, 17.4.16, 15.5.16, 31.5.16, 6.11.16 ).

בע"א 130/77 יצחק עוזרי נ' שמעון עוזרי ( פורסם ביום 29.4.1979 ) נקבע כי:

"אולם, דא עקא, כאן לא מדובר על העלאת טענה משפטית חדשה גרידא, אלא על סטייה מהסכם דיוני שהמערער היה צד לו. סדרי הדין אמנם אינם מיטת סדום, אלא מכשיר לייעולה של עשיית המשפט, והנוקשות המופרזת לא יאה להם (השווה ע"א 163/75הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל- אביב- יפו, ואח' נגד אברהם, מיכאל ו- דבורה טבשי, פ"ד כט(2) 779). במקרה ראוי, בו הצדק יחייב זאת, יכול בית המשפט על כן להתיר גם חזרה מהסדר דיוני מוסכם, אך כל דבר נבחן על יסוד נתוניו, ובאלו אשר לפנינו אין מאומה כדי להצדיק חזרה מן ההסדר המוסכם. הווה אומר, אין לפנינו עילה של ממש להתיר התעלמות מדברים שסוכמו מפורשות וברורות כדי להרשות חזרה מוויתור המצמצם את המחלוקת (ראה גם ע"א 228/65, חברת החשמל לישראל בע"מ נגד חלקה 6 גוש 7166 בע"מ; יוסף ו- דוד הרשקוביץ, פ"ד כ(1) 253)."

בשים לב לפסיקה לעיל וכן בשים לב ליישום ההסכם הדיוני שנוסח ע"י הצדדים כפי שעולה מעיון במסמכי התיק כמפורט לעיל, שוכנעתי כי הנתבעת פעלה ליישום ההסכם הדיוני לאורך כל ההליך ולכן אין כל הצדקה לאפשר לתובעים לחזור בהם , הלכה למעשה מההסכם הדיוני עליו הסכימו.

למעשה מבקשים התובעים, ללא כל הסבר מניח את הדעת לחזור בהם מההסכמות. בהסתמך על סקירת פעולות הצדדים בתיק שוכנעתי כי אין מקום להתיר חזרה מההסכם הדיוני בין הצדדים.

לפיכך הסיכומים יוגשו לפי המפורט בסעיפים 5, 6 ו-7 להסכם הדיוני מיום 16.11.11.

לסיכום: ההסכם הדיוני בין הצדדים שריר וקיים וכולל את הסוגיות שיישארו לדיון לאחר קבלת הודעת התובעים לפיה בעיית הרטיבות נפתרה לשביעות רצונם.