פלוני נ' פלונית ואח'

לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שלטענת התובעת נגרמו לה בתאונת דרכים שחל עליה חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ג – 1974 (להלן: "החוק").

הצדדים חלוקים הן בשאלה האם חל החוק על המקרה דנן, והן בשאלת הנזק.

רקע ויריעת המחלוקת

1. התובעת, ילידת 28.08.1996 , בת כ – 27 שנים.

2. עפ"י גרסת התובעת, ביום 10.03.2017 בשעת בוקר מוקדמת היא נפגעה בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק, בעת שנסעה ברכב מ.ר. XXXX מסוג BMW (להלן: "הרכב"), כשהוא נהוּג על ידי הנתבעת מס' 1, בצומת הקאנטרי בבאר שבע. ע"פ הטענה, התאונה ארעה עקב כך שהנתבעת מס' 1 איבדה שליטה על הרכב וכתוצאה מכך התנגשה בתמרור בצומת (האירוע יכונה להלן: "התאונה"). התובעת טוענת כי בתאונה נגרמו לה נזקי גוף שונים.

3. אין חולק כי במועד התאונה היתה הנתבעת מס' 2 מבטחת הרכב בביטוח חובה (להלן: "הנתבעת") ועל כן אחראית לפיצוי התובעת בגין נזקיה בתאונה, ככל שיוכח כי מדובר בתאונת דרכים על פי החוק וככל שיוכחו הנזקים.

4. הנתבעת כפרה בטענה כי התאונה עולה כדי תאונת דרכים בהתאם לחוק, הכחישה את עצם התרחשותה ומאפייניה. בנוסף, הנתבעת חלקה על עמדת התובעת בשאלת הנזק.

   חווֹת הדעת

5. מטעם ביהמ"ש מונו שני מומחים: ד"ר רון בשוראי בתחום האורתופדיה וד"ר רמי אהרנסון בתחום הפסיכיאטריה.

6. המומחה בתחום האורתופדיה קבע בחוות דעתו מיום 24.02.2020 כי לתובעת נגרם שבר מרוסק בקרסול ימין, שטופל ניתוחית בסמוך לתאונה ולאחר מכן בניתוח נוסף כחצי שנה לפני מתן חוות הדעת. המומחה ציין כי "ישנם סבל, הפרעה תפקודית וצלקות. בהעדר בעיות קודמות בקרסול זה, ישנו קשר סיבתי ברור בין הליקויים הקשורים לקרסול לבין התאונה".

   המומחה ציין עוד כי התובעת סובלת מכאבי גב חלק ניכר מחייה על רקע של עקמת, לפני ואחרי התאונה ולא מצא קשר בין התאונה לבין כאבים אלה, גם לא בדרך של החמרה, כך פני הדברים ביחס לתלונות על כאבים בברכיים, המומחה גרס שאינם קשורים לתאונה.

   מבחינת קביעת הנכות הקשורה בתאונה, קבע המומחה נכות זמנית כדלקמן: 100% למשך חודשיים; 4 חודשים נוספים – 30%; לאחר מכן 20% עד יום 24.06.2019 (מועד הניתוח השני). ממועד זה 100% למשך חודש, ולאחר מכן 30% למשך חודשיים נוספים.