ת"א 38519-12-15 כהן נ' בית המכס חיפה ואח'

לפניי בקשת הנתבעים 3 ו-4 (להלן: "המבקשים") להורות על סילוק התביעה נגדם על הסף

ראשיתם של ההליכים בתביעה כספית שהוגשה נגד המבקשים, מדינת ישראל (להלן: "המדינה") וחברת ליס 4 יו בע"מ (להלן: החברה"). בכתב התביעה נטען כי התובע, יחזקאל כהן, (להלן: "המשיב") היה הבעלים של שני רכבים בגינם שולמו מלוא המיסים. אולם, חרף זאת פנתה המדינה למשיב לחיוב מחודש.

כנטען בכתב התביעה ביקש המשיב לייבא לארץ שני רכבים ולשם כך פנה לחברה והמשיבים, אשר הציגו לו מצג לעניין שווי הרכבים והמיסים החלים עליהם. נגד החברה והמבקשים נטען בכתב התביעה כי אלה, בצוותא חדא, הציגו מידע כוזב לפני רשות המיסים, הם הציגו מידע שונה לפני רשות המיסים מזה האמיתי , לא הצהירו על הרווחים שהפיקו מהמשיב ועל כן נוצר הגירעון בגינו מבקשת המדינה לחייב את המשיב.

המשיב מוסיף וטוען כי המבקשים "נתפסו" על ידי רשות המיסים בגין העלמת הכנסות ועל מנת להתחמק מכך הם "המציאו" גירסה אשר תאפשר להם להתחמק מתשלום המיסים ולהטילם על כתפי המשיב.

כך גם נטען בכתב התביעה כי המשיבים והחברה לא דיווחו אמת על הכנסותיהם, הפרו את ההסכם בינם ובין המשיב תוך יצירת יתרון כלכלי לעצמם על חשבון המשיב תוך שהם לא אומרים אמת לרשות המיסים, ביצעו עבודתם באופן לקוי והפרו חובות חקוקות.

בבקשה נטען כי אין יריבות בין המשיב והמבקשים ומטרת התביעה היא להימנע מתשלום מס כדין. לטענת המשיבים אינם חתומים עם המשיב על כל הסכם והם פעלו רק כאורגן של החברה שהיא זו החתומה על הסכם עם המשיב.

עוד נטען בבקשה כי המבקש, משה עובד, כלל אינו בעל מניות בחברה.

בנוסף נטען כי המשיב הוא החתום על ההצהרות השונות לרשויות המס.

המבקשים מוסיפים ומפנים לדין החל בדבר זהות היישות המשפטית בין חברה ואורגנים בחברה.