ת"א 38514-05-14

בפניי בקשת הנתבע מס' 2 לביטול פסק דין, שניתן על ידי ביום 20.9.15 ואשר נתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שהושג בין התובע לנתבעים 1,3,5, ו- 7.

באותו יום הוגש הסכם פשרה נוסף - בין התובע לבין הנתבע 2.

אציין, כי שני הסכמי הפשרה הוגשו במסגרת בקשה אחת (בקשה מס' 10 בתיק), שהוגשה בבוקרו של יום 20.9.15 ובה התבקש ביהמ"ש ליתן לכל אחד מההסדרים תוקף של פסק דין ולבטל את ישיבת ההוכחות שהייתה קבועה לאותו יום ממש.

בבקשתו, טוען הנתבע 2 לפגמים בכריתת הסכם הפשרה בינו לבין התובע. בין היתר טוען הוא, כי התובע ניהל את המו"מ מולו, תוך הטעייה ומרמה, כי התובע לא גילה לו על כך שהוא מנהל מו"מ עם הנתבעים האחרים ופעל בקנוניה עם הנתבעים האחרים וטענות נוספות.

לאחר קבלת תגובות שאר הצדדים וכן טיעונים נוספים מצד הנתבע 2, החלטתי לדחות את הבקשה, מחמת כך שהיא לא הוגשה בדרך הנכונה. לפיכך גם אמנע מלהתייחס לנימוקים שהועלו בה, לגופם של דברים.

בפסק דין הנותן תוקף להסכמה שהושגה בין צדדים לתובענה, משולבות תכונות של הסכם וכן תכונות של פסק-דין, כפי שהוסבר ב ע"א 9318/03 - יצחק שובל נ' גרי אלכסנדר בע"מ . פ"ד נט(1), 828 ,עמ' 836-837:

"כבר נפסק, כי הסכם שקיבל תוקף של פסק דין ממזג בתוכו שתי תכונות, זו של הסכם וזו של פסק דין (ראו: בג"ץ 6103/93 לוי נ' בית הדין הגדול, פ"ד מח(4) 591, וכדברי השופט חשין: 'פסק דין המעניק תוקף להסכם שעשו בעלי דין הינו בחינת יצור כלאיים; ראשו של היצור הוא פסק הדין וגופו הוא ההסכם' (ע' 605); כן ראו ע"א 4272/91 ברבי נ' ברבי, פ"ד מח(4) 689, ע"א 3203/91 אזולאי נ' אזולאי, תק-על 95(3), 829, ע"א 2495/95 בן לולו נ' אליאס, פ"ד נא(1) 577). כפילות זו משליכה, בין היתר, על אופן ביטולו של הסכם כזה, שחלות עליו הן דרישות דיני החוזים, והן דרישות דיוניות הנוגעות למעמדו כפסק דין".

לפיכך, על בעל דין המבקש לבטל את פסק הדין מחמת פגמים שנפלו, לטענתו, בחלק ההסכמי, להגיש לבית המשפט המוסמך, תובענה נפרדת, לביטול ההסכם, במסגרתה יהא עליו להוכיח את הפגמים להם הוא טוען. אם יוכיח את טענותיו וביהמ"ש יצהיר על בטלות ההסכם מחמת הפגמים שנפלו בו, פסק הדין יתבטל מאליו [ראו למשל, ע"א 108/83 גולדשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד לט (1) 780; ע"א 690/88 רובין נ' רובין, פ"ד מד (3) 459; ע"א 2536/90.

שני פסקי הדין אליהם הפנה ב"כ המבקש בהשלמת הטיעון שהוגשו על ידו - ע"א 417/89 סעד חסין סעד אע'ברייה (19.8.1991) והמ' 445/80 חנה טוב אברהם נ' שמואל יוחאי ((20.11.80), אינם מתייחסים לפסקי דין שאישרו הסכמי פשרה, אלא לפסקי דין "רגילים", שניתנו על ידי בתי המשפט ולכן אין הם רלבנטיים לענייננו.