ת"א 38474-02-14 ע' נ' מדינת ישראל

לפני בקשה להתליית הליכים שהגישה הנתבעת, מדינת ישראל.

הרקע לבקשה והעובדות הנדרשות, בתמצית

1.התובע הגיש את התביעה דכאן בעילה של רשלנות רפואית כנגד בית החולים רמב"ם בחיפה וכן נגד המרכז הרפואי לגליל המערבי בנהריה. טענתו של התובע, בתמצית, הינה כי לאחר תאונה שבה נחבל בראשו מאבן שהושלכה לעברו מגובה ("התאונה"), ניתן לו טיפול רפואי רשלני בשני בתי החולים הנ"ל.

2.על פי כתב התביעה, כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע פגיעות ראש כדלהלן: שבר בגולגולת, דימום על קשיתית, דימום תת עכבישי ותוך מוחי משמאל ובצקת מוחית. כן צוין בכתב התביעה, כי התובע עבר מספר ניתוחי ראש, מספר אישפוזים בבתי החולים, לאחר מכן הוא אושפז כחמישה חודשים בבית החולים לוינשטיין לטיפול שיקומי. על פי הנטען בכתב בתביעה, מאז התאונה ועד היום התובע מרותק לכסא גלגלים והוא סובל משיתוק והפרעה בתחושה בפלג גופו הימני, חולשה בפלג גופו בשמאלי, הפרעות בשפה, פרכוסים והפרעות קוגנטיביות.

יצוין, כי בשנת 2011 נקבעה לתובע נכות יציבה בשיעור 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי.

3.התביעה הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי בירושלים, ולאחר שהגישה המדינה בקשה להעברת מקום הדיון, הורה בית המשפט העליון על העברת הדיון בתביעה לבית משפט זה.

כעשרה חודשים לאחר שהועברה התביעה לבית משפט זה, יידע ב"כ התובע את המדינה כי ישנו הליך משפטי קודם, המתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 43802-01-12) בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בשל התאונה, כאשר הנתבעים בתביעה הנ"ל הם: משליך האבן ביסאו מהדי, מועצה מקומית יאנוח ג'ת וכלל חברה לביטוח.

[במאמר מוסגר אציין כי בגין התאונה הוגש כתב אישום נגד מהדי, שהיה קטין באותה העת, והלה הורשע על פי הודאתו, בעבירה של חבלה ברשלנות, לפי סעיף 341 בחוק העונשין, תשל"ז- 1977.]

4.יצוין, כי התביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה על ידי התובע והוריו (ביום הגשת התביעה התובע היה קטין) והיא הראשונה בזמן (להלן תכונה "התביעה הראשונה") והיא הוגשה ב- 1/2012 בעוד שהתביעה שלפני הוגשה כשנתיים לאחר מכן, ב- 2/2014. כן יצוין כי עילות התביעה בתביעה הראשונה הן רשלנות והפרת חובה חקוקה, לפי סעיפים 35 ו- 63 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. טענת התובע שם, בתמצית, הינה כי הנתבעים לא נקטו אמצעי זהירות מספקים באזור התאונה, התרשלו בפיקוח על אזור התאונה, והפרו הוראות חוקים שונים (כגון: חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965; חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח- 1998 ועוד) וכי בשל התנהלות זו התרחשה התאונה בה נפצע התובע.

הנזק הנתבע בתביעה הראשונה, הינו בגין כל נזקי הגוף שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה, ובכלל זה נתבע נזק מיוחד כגון: עזרת צד שלישי; התאמת דיור; הוצאות רפואיות; הוצאות ניידות ועוד. כן נתבע נזק כללי, כגון: כאב וסבל; אובדן השתכרות ועוד.

טענות הצדדים בבקשה