ת"א 38465-04-11 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ ואח'

מהות הבקשה וטענות הצדדים

לפניי בקשה לאפשר למבקשת להזרים כספים לקופת החברה, לקבל (מידי המשיבים) תחשיב עדכני בדבר יתרות הלוואות הבעלים (לרבות פירוט תנועות שנעשו בהן בעבר), ולהורות על פירעון הלוואת הבעלים העומדת לזכות המשיבים. כל זאת, על מנת להפסיק את "מרוץ הריבית", המתווספת, לפי פסק הדין, על ההלוואות העומדות לזכות הבעלים.

עוד נטען, כי המשיבים חותרים ליצירת סחבת בתהליכי הבירור החשבונאיים, אשר בפסק הדין נקבע שיש להשלימם (חתימת פסיקתא על ידי המומחה המוסכם והערכת שווי על ידי מעריך שווי שמינה בית המשפט), על מנת להמשיך וליהנות מתפיחת סכומי הלוואת הבעלים העומדת לזכותם, בגין התווספות הריבית עד להיפרדות הצדדים מהבעלות המשותפת בחברה, כפי שנקבע בפסק הדין.

המשיבים התנגדו נחרצות לבקשת המבקשת להפקיד כספים בקופת החברה. לטענתם, המשיבה סירבה במשך שנים להזרים כספים לחברה, וחתירתה לעשות כן דווקא עכשיו, לאחר שבית המשפט הורה על מכירה כפויה של מניותיה לידי המשיבים, ודחה את בקשתה להפקיד כספים בקופת החברה, היא ניסיון לחתור תחת פסק הדין שניתן, ולמעשה לערער עליו במסווה של "בקשה והודעה".

כמו כן, נטען כי הפקדת כספים תעכב ותסרבל את תהליך המכר הכפוי של מניות המבקשת למשיבים, בהתאם למתווה שנקבע בפסק הדין.

ביחס לבקשה לאפשר למשיבים לקבל החזר, מקופת החברה, של הלוואות בעלים שהעמידו, נטען כי אין לאפשר למבקשת לשלוט בקופת החברה כרצונה ובהתאם לאינטרסים המשתנים שלה: הוזכר, כי במשך שנים, התנגדה המבקשת למשיכת כספים כלשהם על ידי המשיבים, ואף ביקשה וקיבלה צו מניעה, אשר שלל את האפשרות למשיכת כספים כנגד הלוואות הבעלים שהועמדו על ידי המשיבים; עתה, נטען, משניתן פסק הדין, השתנו האינטרסים המניעים את המבקשת, והיא עותרת לכפות על המשיבים לקבל לידיהם בחזרה כספים מקופת החברה, בעוד שבעיני המשיבים, השימוש הראוי בכספים הצבורים בקופת החברה, בשלב הנוכחי, אינו לצרכי החזר הלוואת בעלים – כי אם לסיום הבינוי בפרויקט לשם קבלת תעודת גמר לבניין.

בעניינה של הבקשה להורות לנתבעים להעביר לתובעת נתונים בדבר יתרת הלוואות הבעלים טענו המשיבים כי נוכח הוראת פסק הדין לפיה המומחה מטעם בית המשפט יכין פסיקתא בעניין גובה הלוואות הבעלים, אין זה מתפקידם או מסמכותם של המשיבים להודיע למבקשת מהי יתרת הלוואות הבעלים.

בשולי הדברים, נחלקו הצדדים גם באשר לתיאור עובדתי שנזכר בבקשה. לטענת המבקשת, בפגישה אקראית בין מר ברוך סער (להלן: "סער") ובין מר יעקב לב (להלן: "לב"), לגלג לב והתריס, כי נוכח פסק הדין, הלוואות הבעלים הרובצות בקופת החברה נושאות ריבית מופלגת של 8%, בעוד הריבית במשק נמוכה; על יסוד זה אמר לב כי ינסה לגרור את ההליכים ולהביא לעיכובם, על מנת ליהנות מכך שהריבית הגבוה תתפיח את הלוואת הבעלים, ובכך ידולל עוד יותר חלקה של המבקשת בכספי החברה.

לב, מצדו, הכחיש מכל וכל את התקיימותה של שיחה כאמור.