ת"א 38437-12-11 הנדלסמן ואח' נ' איבזוב ואח'

1.עסקינן בתביעת נזיקין על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

התובעת ילידת 1957, מורה במקצועה, נפגעה ביום 26.5.2010 בתאונת דרכים, במהלך טיול שנתי מטעם בית הספר בו עבדה.

התאונה ארעה עת נסעה באוטובוס נושא מספר רישוי 98-921-59 (להלן: "האוטובוס"), נהוג על ידי הנתבע 1, מר איבזוב סטניסלב (להלן: "התאונה").

2.התביעה הוגשה מלכתחילה כנגד הנתבע 1 (להלן: "הנהג") והנתבעת 2, כלל חברה לביטוח בע"מ, מבטחת האוטובוס במועד התאונה (להלן: "המבטחת").

3.לימים ובעקבות טענת המבטחת בדבר העדר כיסוי ביטוחי (נהיגה בעת פסילה) תוקן כתב התביעה על דרך צירופה של "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים כנתבעת נוספת (להלן: "קרנית").

כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 21.6.2012 .

4.קרנית שלחה הודעה לצד שלישי לנהג כמי שנטען שנהג ברכב "ללא רישיון נהיגה תקף כדין ו/או ללא רישיון נהיגה תקף עפ"י פוליסה ו/או בהיותו בפסילה" ולמעסיקתו חברת מסיעי אריה שאשא בע"מ (להלן: "צד ג' 2") כמי שהייתה הבעלים של האוטובוס ו/או המחזיקה בו כדין ו/ו המתירה בו את השימוש (ראה סעיפים 4-5 להודעה לצד שלישי).

5.הנהג כפר בחבותו וטען כי במועד אירוע התאונה עבד כנהג שכיר בחברת מסיעי אריה שאשא בע"מ והחזיק ברישיון נהיגה תקף.

לטענתו גזר הדין שניתן כנגדו ביום 12.10.2009 בבית המשפט לתעבורה, הפוסל אותו מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 21 ימים, נודע לו רק עם קבלת כתב התביעה המתוקן בהליך זה שלפני (סעיפים 4-5 לכתב ההגנה מטעם נ/1).

6.הנתבעת 3 (להלן: "קרנית") כפרה אף היא בחבותה.

לטענתה החובה לפצות את התובעת מוטלת על המבטחת, זאת משלא הרימה את נטל ההוכחה הרובץ על שכמה להוכיח כי במועד אירוע התאונה נהג הנהג באוטובוס ללא רישיון נהיגה תקף על פי דין ו/או על פי הפוליסה .

7.צד ג' 2 טענה כי דין התביעה כנגדה להדחות עקב העדר יריבות שכן "הנתבע 1 ו/או צד ג' 1 בזמנים הרלבנטיים לאירוע התובענה דנן שהה בפסילה מטעם משרד הרישוי ולא דאג ליידע את צד ג' 2. על כן אין מוקנה לנתבע 1 ו/או צד ג' 1 כיסוי ביטוחי לקרות אירוע התאונה דנן (המוכחש) מאת צד ג' 2 ו/או מבטחת רכב צד ג' 2" (סעיף 5 לכתב ההגנה מטעם צד ג' 2).