ת"א 38366-03-15 עבידאת ואח' נ' מכול ואח'

מבוא

1. לפני בקשת הנתבעת 2 (להלן: "העירייה") להעניק לנתבעת 1 חסינות מכוח סעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") ולדחות את התביעה נגדה.

2. תובע 1 עורך דין במקצועו (להלן : "עורך הדין"), ותובע 2, שהיה בזמנים הרלבנטיים לתביעה מתמחה בעריכת דין במשרדו של עורך הדין (להלן: "המתמחה"), הגישו תביעה כנגד הנתבעות בגין הוצאת לשון הרע ופגיעה בשמם הטוב.

3. התביעה הוגשה נגד העירייה ונגד נתבעת 1, המועסקת על ידי העירייה והמשמשת בתפקיד מנהלת מחלקת מזרח העיר באגף שומה וגבייה.

4. על פי המפורט בכתב התביעה, ביום 18.2.15 פנה המתמחה לעירייה לצורך טיפול בתיקי ארנונה. לאחר שהנתבעת 1 סירבה לקבל את בקשותיו של המתמחה ולתת עליהן תשובה מידית, התקשר עורך הדין שהיה באותה עת בבנייני העירייה, ביחד עם עורך דין נוסף, ללשכת ראש העיר והגיש תלונה בעניין לפקיד בלשכה. לשם בירור התלונה קישר הפקיד את התובעים ואת נתבעת 1 בשיחת ועידה. בסיום השיחה יצאה נתבעת 1 ממשרדה ופנתה לכיוון התובעים ששהו באותה עת בעמדת קבלת קהל מספר 27. על פי הנטען בכתב התביעה החלה נתבעת 1 לצעוק על התובעים ולקללם בקול רם בפני הנוכחים באולם. נטען שנתבעת 1 הצביעה על התובעים ואמרה להם "אתם אנשים שקרנים ולא מתביישים" וחזרה למשרדה. עורך הדין פנה לנתבעת 1 כאשר הייתה במשרדה וביקש להתנגד לצורת הדיבור שלה. בתגובה דרשה ממנו נתבעת 1 לצאת ממשרדה.

    

   כתב ההגנה

5. בכתב ההגנה שהוגש מטעם העירייה ונתבעת 1 כאחד, הוכחשו האירועים והאמירות המיוחסות לנתבעת 1 ונטען כי נתבעת 1 מעולם לא כינתה אדם כלשהו בכינוי "שקרן".

6. פורט בכתב ההגנה כי ביום 18.2.15 שרר עומס רב בקבלת הקהל במחלקת הגבייה וההנחות, והוגשו עשרות בקשות. בעטיו של העומס הונחו הפקידים שלא לבדוק את הבקשות המוגשות להם, אלא לקבל ולקלוט את הבקשות למערכת. למרות הנחייה זו הסכימה נתבעת 1 לקבל מהמתמחה את אחת הבקשות, כדי לסייע ככל האפשר, והבהירה כי שאר הבקשות יטופלו מאוחר יותר. מאוחר יותר התברר לנתבעת 1 כי חרף הסיכום בינה לבין המתמחה, לא השלים עורך הדין עם סיכום זה ופנה ללשכת ראש העיר. הוטעם כי עורך הדין יכול היה לפנות לממונים על נתבעת 1, ובכל זאת בחר לפנות לראש העיר במישרין בטענה שהוא אינו מקבל שירות נאות. בשיחת ועידה שהתקיימה בתיווך לשכת ראש העיר הבהירה נתבעת 1 כי חרף ההנחיה שקיבלה שלא לבדוק את הבקשות במקום, הסכימה לבדוק את אחת מהן. בסיום השיחה יצאה מעמדתה לעמדת קבלת הקהל, כדי לעדכן את הפקידה שאין כל שינוי מהסיכום הקודם, שם נוכחה לתדהמתה לדעת כי המתמחה עדיין מנהל שיחה עם לשכת ראש העיר מול כלל הפקידים ומקבלי הקהל הרבים שנכחו במקום. רק אז הבינה כי כלל השיחה שבה נטלה חלק התנהלה באופן האמור ונעלבה קשות, במיוחד נוכח העובדה שרק קודם לכן היא הלכה לקראת המתמחה ובקשה לסייע לו, ועל כן שאלה את עורך הדין האם אינו מתבייש. הודגש כי מעולם לא טענה כי אדם כלשהו שיקר, בניגוד לטענות הנטענות בכתב התביעה.

7. עוד פורט בכתב ההגנה כי המתמחה נכנס לאחר מכן למשרדה של נתבעת 1, פנה אליה באופן לא מכובד, בכעס רב, ועל כן התבקש בנימוס לצאת. בתגובה הטיח בנתבעת 1 עלבונות אישיים חמורים, כגון "לא מהכבוד שלי להיכנס למשרדך, את לא מתאימה להיות מנהלת מחלקה ואפילו לא פקידה פשוטה", ורק אז יצא ממשרדה.