ת"א 38337-11-15

1.בקשת התובע לביטול פסק דין מיום 3.4.16 המורה על מחיקת התביעה, ובקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

2.לאחר עיון בבקשה על נספחיה, מצאתי לדחות את הבקשה.

3.אומנם מההתכתבות בין הצדדים עולה כי הנתבעת קיבלה לכאורה לידה את כתב התביעה, אולם עיון בתכתובות מעלה תהיות ביחס לחבות הנתבעת, אשר לכאורה לא זכו למענה מצד התובע.

4.הנתבעת ציינה כי רכב התובע לא היה בבעלותה והפנתה את התובע לחברת שליחויות אחרת. התובע לא הציג עד כה אסמכתה להמצאת כתב התביעה כדין לידי הנתבעת ולא שיקף לבית המשפט את מצב הדברים בתיק, זאת חרף אורכה שניתנה לצדדים והחלטות המורות לתובע לקדם תביעתו. רק כעת לאחר שנמחקה תביעתו בפעם השנייה, מצא לנכון להציג את ההתכתבות עם הנתבעת, התכתבות המעלה תהיות בקשר לחבות בכלל, ובנוגע להתנהלות התובע בתיק זה בפרט.

5.כתב התביעה הוגש בחודש נובמבר 2015 , מאז ועד היום, התובע לא קידם תביעתו, ובית המשפט היה צריך לעמוד על המשמר. התובע לא פעל בהתאם להחלטות שיפוטיות (מיום 3.3.16, 22.3.16), זאת גם בשים לב לכך שלא הוגש כתב הגנה לתיק והתובע היה מודע לכך כל העת.

6.עוד יש לציין כי בכל מקרה, דיני ההמצאה הם פורמאליים. לבטח, המצאה של כתב בי-דין פותח. לא די בהודעה של רשות הדואר כי "דבר הדואר נמסר ליעדו" אלא נדרש, לכל הפחות, אישור מסירה חתום. אף לא די ב"מסקנה" כי כתב התביעה התקבל, משום שהכלל הוא המצאה ולא ידיעה.

7.זאת ועוד, מתוך התכתובת שצורפה עולה כי הנתבעת חלקה על חבותה, וביקשה מהתובע להודיע עמדתו, כדי לחסוך בהוצאות. אמנם, קיימת דרישה להגשת כתב הגנה, ממועד מאוחר יותר, אך נוכח היעדר המצאה כדין, איני סבורה כי דרישה זו, לפקס, די בה לעניין כתבי בי-דין ראשון.

8.במצב דברים זה, הבקשה נדחית.

9.המזכירות תודיע.