ת"א 38252-12-12 ימין ואח' נ' יהלומית פרץ עבודות בנין ופתוח בע"מ

התיק שבנדון הינו תיק ליקויי בנייה בשתי דירות של שתי משפחות.

בתיק זה מונה מומחה מטעם בית המשפט ולאחר שזה ערך סיור בדירות, בנוכחות הצדדים, הוגשה בקשת הנתבעת לפסילת המומחה בשל טענה לפגיעה במראית פני הצדק.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הצדדים והמומחה, החלטתי לדחות את הבקשה.

לבקשה עצמה וכן לשתי התשובות לתגובות שהגישה הנתבעת, לא צורף תצהיר על אף שהבקשה מתבססת על טענות עובדתיות. התצהיר לא צורף על אף שהתובעים ציינו בסעיף הראשון לתגובתם לבקשה כי דין הבקשה להידחות מהטעם שלא צורף לה תצהיר. פגם זה של אי צירוף תצהיר הינו פגם היורד לשורשה של הבקשה במקרה זה.

טוענת הנתבעת כי המומחה לא הגיע מוכן עם כלים לביצוע הבדיקה והגיע רק עם מכשיר למדידת רטיבות. אין כל פירוט בבקשה אילו עוד מכשירים היה צריך המומחה להביא עמו. לאור העדר הפירוט האמור מקובלת עלי בשלב זה תגובת המומחה, כי די בכלים שהיו בידו לצורך עריכת בדיקותיו.

טוענת הנתבעת כי המומחה נהג במשוא פנים כאשר לא היה מוכן להקשיב לטיעוניו של נציג הנתבעת ו/או להסבריו. המומחה והתובעים מציינים בתגובה שאין כל ממש בטענה זו וכי הנתבעת אינה מבדילה בין הקשבה לטענות לבין העדר אימוצן של הטענות. העובדה שטענותיו של נציג הנתבעת לא אומצו על ידי המומחה באותו שלב, והנ"ל הקשה בקושיותיו על נציג הנתבעת, אינה מביאה למסקנה שלא הייתה הקשבה להן. הנתבעת מציינת בסעיף 19 לתגובה שהגישה ביום 9/7/15 כי: "מומחה בית המשפט לא טרח לבדוק ולפרק קורה מהדק שנבנה על ידי התובעים, על מנת לראות מה נעשה מתחת לפני השטח, ורק בשל התעקשותו של נציג הנתבעת הוא נעתר לכך בלית ברירה". כלומר, מדברים אלה עולה כי נציג הנתבעת ביקש שהמומחה יפרק קורה מהדק והדבר בוצע על ידי המומחה. בסעיף 8 לאותה תגובה נרשם: "לפיכך, להוכחת טענותיה הציע נציג הנתבעת למומחה לבחון את תוכניות הפיתוח והקונסטרוקציה ולהיווכח כי אכן הועלה מפלס האדמה...אולם המומחה כלל לא התעניין בתוכניות אלו, אולם נציג הנתבעת עמד על כך שמומחה יבחן את תוכניות הפיתוח והקונסטרוקציה, וזאת בטרם יסיק מסקנותיו..". ואכן במכתבו של המומחה שהוצא יום לאחר הביקור, פנה המומחה במכתב לצדדים וביקש מנציג הנתבעת להמציא לו התוכניות. כלומר המומחה הסכים בהחלט בסופו של דבר, לעיין בתוכניות בהן ביקש נציג הנתבעת שיעיין. מכאן עולה גם כי טענות הנתבעת לפיהן המומחה השתיק את הנציג מטעמה אין בהן ממש, שכן המומחה בעצם ביצע את הדברים שביקש ממנו נציג הנתבעת, כך עולה מטענות הנתבעת בעצמה. נציג הנתבעת טוען כי המומחה התייחס אליו בזלזול. בהעדרו של תצהיר מטעם הנתבעת ולאור תגובת המומחה והתובעים, הרי שאין בפני כל אינדיקציה לנכונותה של טענה זו.

אין אני רואה לנכון לשנות ממסקנתי זו, לאור הסתירה עליה מצביעה הנתבעת בדברי המומחה, בנוגע לשאלה האם המומחה ביקש את התוכניות מנציג הנתבעת, או שנציג הנתבעת ביקש להראות לו את התוכניות. מה שחשוב הינה העובדה שהמומחה לא התעלם מדברי נציג הנתבעת אלא הסכים לעיין בתוכניות. במאמר מוסגר אציין כי מוזר בעיני מדוע נציג הנתבעת לא טרח לשלוח למומחה תוכניות אלו מראש טרם הביקור, אם חשב שחשוב שהמומחה יעיין בהם, ו/או מדוע לא הצטייד בתוכניות אלו במועד הביקור.

הנתבעת טענה עוד כי המומחה התייחס לליקויים שלא צוינו בחוות דעת התובעים. מעיון בתגובת התובעים עולה כי בעניינה של משפחת שחם הדבר צוין מפורשות בחוות הדעת. בנסיבות אלו הרי שלא מדובר בהרחבת חזית. לגבי משפחת ימין, הרי שהמומחה ציין כי ליקויי רטיבות הינם ליקויים הפוגמים בהנאת הדיירים בדירות ולכן הוא נוהג לבדוק תלונות בדבר רטיבות אפילו שזו לא פורטה בחוות דעת התובעים, שכן לדידו מוטלת עליו חובה לבדוק פגמים אלו. כן ציין המומחה כי בסופו של דבר בית המשפט יחליט אם לקחת פגמים אלו בחשבון אם לאו. דברים אלו של המומחה מקובלים עלי. ההכרעה בעניין זה תהא מסורה לבית המשפט, לאחר שמיעת טענות הצדדים, ואין בציון פגמים אלו בחוות דעתו, כדי לפגום באובייקטיביות של המומחה.

מהעובדות המפורטות בבקשה ובתגובות הנתבעת (ללא תצהיר כאמור), כלל לא עולה, כנטען על ידי הנתבעת, כי המומחה הגיע לביקור כשהוא מקובע בדעתו.

למעלה מהצורך אציין כי על אף שהנתבעת טוענת כי מקור הליקויים נובע מפעולות ו/או מחדלים של התובעים, לא טרחה הנתבעת להגיש לתיק זה חוות דעת נגדית מטעמה.