ת"א 38226-11-13 סלמה ואח' נ' מדינת ישראל (אחר/נוסף)

התובעים הגישו תביעה כספית כנגד הנתבע, בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, והנתבע הגיש כתב הגנה, ובקשה לסילוק התביעה על הסף, וכן הוגשה תגובה לבקשה ותשובה לתגובה.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה, ובתשובה, ובכתבי הטענות על נספחיהם, אני קובעת כדלקמן:

1.לעניין זהות התובעים בתיק דנן, מתדפיס רשם החברות עולה, כי התובעת 2 רשומה במספר ח.פ 514571835, אולם על פי תדפיס רשם החברות אשר צורף לתיק עולה, כי שם החברה בעלת מספר ח.פ הנ"ל, הינו א.ס. אל ישראל שיווק שטח בע"מ, ולא השם של התובעת 2 אשר רשום בכתב התביעה.

2.ב"כ התובעים יגיש תוך 60 יום הבהרה בעניין שם החברה, התובעת 2, וכן יציין את מספר ח.פ של החברה, התובעת 2, ויצרף תדפיס רשם החברות של החברה.

3.הנתבעת טענה להעדר יריבות משפטית עם התובע 1, לאור העובדה שעל פי סעיף 65(א)1 לחוק שירות התעסוקה תשי"ט – 1959, היתר לתיווך עבודה לעובדים זרים יינתן רק לתאגיד.

אני מקבלת את טענת הנתבעת בעניין חוסר יריבות מול התובע 1, הואיל ותביעת נזיקין יכולה להיות מוגשת רק מטעם תאגיד, ולא מטעם התובע 1 באופן אישי, שהרי אין התובע באופן אישי רשאי לקבל היתר על פי החוק.

התובע 1 טען בסעיף 12 לתגובתו, כי בתחילת התקופה הרלבנטית, התנהל התובע 1 מול הנתבעת באופן אישי ובאמצעות עוסק מורשה, ועל כן, לטענתו, טענת העדר היריבות משוללת יסוד.

אין מקום לקבל טענה זו.

סעיף 65 לחוק שירות התעסוקה, קובע מפורשות שרק תאגיד יכול לקבל היתר מיוחד, ועל כן, גם אם התובע התנהל באופן פרטי, אין הדבר יכול לגבש תביעת נזיקין מצדו באופן אישי, מאחר ואין הוא זכאי לקבל היתר על-פי החוק.

נפגע פוטנציאלי שיכול להגיש תביעת נזיקין, יכול שיהא תאגיד בלבד , אשר הוא בלבד זכאי לקבל היתר על-פי החוק.