ת"א 38188-04-11, ת"א 38314-04-11, ת"א 38247-04-11, ת"א 38141-04-1117 דצמבר 2015,"א 38353-04-11,"א 38279-04-11,"א 38228-04-11

עניינה של התביעה שהוגשה בת.א. 38141-04-11, כמו גם ב-6 התיקים הנוספים המנויים בכותרת, הוא בעתירת התובעים כי בית המשפט ייתן פסק דין הצהרתי לפיו התובעים זכאים להירשם כבעלים של הקרקעות המפורטות בכל אחד מכתבי התביעה. הגם שלא ניתנה החלטה פורמאלית בדבר איחוד הדיון בתביעות, הרי שהלכה למעשה הדיון בתביעות התקיים במאוחד.

2.הקרקעות מושא התביעות מצויות בתחומי העיר ירושלים במקום אשר לפני מלחמת ששת הימים היה בשליטת ממלכת ירדן. הקרקעות רשומות על שם תושבים מקומיים, ותמצית טענת התובעים היא, שהם רכשו את הקרקעות מכוח שרשרת של ייפויי כוח.

3.שבע התביעות שבנדון הוגשו בחודש אפריל 2011, ואולם התובעים נתקלו בקושי לאתר את הנתבעים, ולמעט התייצבות הפרקליטות המייצגת את האפוטרופוס לנכסי נפקדים ורשם המקרקעין, לא הייתה התייצבות מטעם מי מהנתבעים האחרים.

4.במרוצת הזמן נעשו על ידי התובעים ניסיונות לאתר את הנתבעים, או את יורשיהם, ולשם מיצוי ניסיונות אלה ניתנו לתובעים, מעת לעת, ארכות מטעם בית המשפט. דא עקא, שחרף הארכות שניתנו לא עלה בידי התובעים, לפי שעה, לאתר את הנתבעים.

5.במצב דברים זה העלה בית המשפט ביום 18.11.15 את ההצעה ולפיה התובענה תופסק בהתאם להוראות תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ב"כ התובעים הודיע על הסכמתו לכך, ולאחר חילופי דברים בכתב, התגבשה הסכמה בדבר התנאים לכך.

6.לנוכח כל האמור, אני מורה על הפסקת שבע התובענות שבכותרת ללא צו להוצאות. ככל שהתקנות מאפשרות זאת (התובעים שילמו אגרות בסכום מינימלי), יש להשיב לתובעים את האגרות ששילמו. התובעים יהיו רשאים להגיש תביעות חדשות בעניינים מושא התביעות שבנדון, ובמקרה שיגישו תביעות חדשות, פרק הזמן שיחלוף מהיום בו התובעים הגישו את התביעות בתיקים שבנדון (28.4.11) ועד שנה מהיום (17.12.16) לא יובא בחשבון לעניין ההתיישנות. פרט לכך, טענות הצדדים שמורות עימם.

ניתן היום, ה' טבת תשע"ו, 17 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.