יעקוביאן נ' כהן ואח'

התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה כספית על סך 185,000 ₪. זאת, לפי הטענה, בגין הפרת הסכם שנערך בין הצדדים.

רקע וטענות הצדדים:

1. בכתב התביעה נטען, בתמצית, כי ביום 16.4.12 נערך בין התובע ובין הנתבעים חוזה שכירות ביחס לדירה בבעלות התובע הנמצאת בנהריה. הצדדים סיכמו כי דמי השכירות החודשיים יעמדו על 5,000 ₪. בהסכמת הצדדים הוארך הסכם השכירות עד יום 20.12.15. במועד האמור הודיע התובע לנתבעים כי החוזה ביניהם הסתיים, וכי ככל שברצונם להמשיך ולשכור את הנכס, אזי דמי השכירות המעודכנים יעמדו על 7,000 ₪ לחודש. לתובעים ניתנה ארכה בת 60 יום למציאת דירה חלופית. הנתבעים לא השיבו לפניות התובע, ובמשך קרוב לשנתיים המשיכו להתגורר במושכר, ונמנעו מתשלום דמי שכירות. בנוסף. לאחר שפינו את הדירה המושכרת – התברר לתובע כי הנתבעים הותירו אחריהם ליקויים ונזקים בסך של 25,000 ₪.

    

2. הנתבעים הגישו כתב הגנה, במסגרתו הוכחשו טענות התובע, כולן כאחת. נטען כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר. התובע לא דרש מהנתבעים דמי שכירות משך 20 חודשים, עד שאלו פינו את המושכר, מיוזמתם, בתחילת חודש אוקטובר 2017. נטען, בנוסף, כי אין ולא הייתה כל הסכמה מצד הנתבעים להעלות את דמי השכירות החודשיים ב- 40%, ובוודאי שאין מקום לקבל את טענת התובע כי הסכמת הנתבעים ניתנה על דרך השתיקה להצעתו. בנוסף, גם לאחר שהנתבעים עזבו את המושכר – לא פנה אליהם התובע בכל דרישה כספית עד חודש אוגוסט 2019, דהיינו כשנתיים לאחר פינוי המושכר. נטען עוד כי לנתבעים עומדת זכות קיזוז, בגין הוצאות שהוציאו לתיקון ושיפור המושכר. הנתבעים הודיעו לתובע, כי בכוונתם לסיים את ההתקשרות ביום 30.9.17, ובפועל פינו את הדירה ביום 6.10.17. לעניין אי תשלום דמי השכירות נטען כי התובע קיבל מהנתבעים, במהלך התקופה שבין חודש אפריל 2016 למרץ 2017 – סך של 60,000 ₪ במזומן. וזאת כנגד החזרת המחאות שמסרו הנתבעים לתובע. ביחס לתקופה שמחודש אפריל 2017 ועד למועד פינוי הדירה (אוקטובר 2017), נטען כי לא שולמו דמי שכירות, בהסכמת התובע, כנגד קיזוז הוצאות שהוציאו הנתבעים לשיפור והשבחה של המושכר.

    

3. ביום 18.5.21 התקיימה ישיבת קדם משפט בפני כב' השופט י' רטנר. בית המשפט הורה על הגשת עדויות ראשיות בתצהירים. תצהיר התובע הוגש ביום 24.6.21. תצהיר הנתבע הוגש ביום 8.11.21.

    

4. התיק הועבר לשמיעה בפני, נוכח פרישת כב' השופט י' רטנר. ביום 20.2.22 התקיימה ישיבת קדם משפט נוספת, במהלכה הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הם מוותרים על שמיעת ראיות, ומבקשים כי יינתן פסק דין מנומק על יסוד כתבי הטענות וסיכומים בכתב.

    

5. בסיכומי התובע נטען, כי החל מחודש מרץ 2016 ועד חודש אוקטובר 2017 – לא שילמו הנתבעים דמי שכירות בגין המושכר. אין בידי הנתבעים כל אסמכתא לכך שמי מההמחאות שנמסרו בגין תקופת השכירות – נפרעה. אף אין כל ראיה התומכת בטענת הנתבעים כי תחת ההמחאות, שילמו לתובע את דמי השכירות בכסף מזומן. אף טענת הנתבעים בדבר טענות קיזוז – אינה נתמכת בכל ראיה.