ת"א 38065-06-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ש.א. גליק בע"מ ואח'

בפני בקשת המבקשת למחיקת התביעה ללא צו להוצאות.

המשיבות מתנגדות לבקשה, ובהתאם להחלטתי מיום 26.1.15 הודיעו כי הן עומדות על הוצאות גם מקום שהתביעה תידחה. המבקשת, יש לציין, הסכימה לדחיית התביעה ללא צו להוצאות.

לטענת המבקשת, נאלצה להגיש את התובענה שבפני נוכח התעלמות המשיבה 2 מבקשותיה לקבלת הסכם השכירות עליו חתמה המשיבה 1, עובר להגשת התביעה.

לטענת המבקשת; רק לאחר הגשת התביעה, נאותה המשיבה 2 למסור לידיה את הסכם השכירות הרלוונטי ממנו למדה כי, קיימת בו תניית ויתור על זכות השיבוב, באופן היוצר מניעות מנקיטת הליך זה, שכן, לטענתה, נדרשת ההדדיות בויתור על זכות השיבוב בהסכמי השכירות. מכאן בקשתה למחיקת התובענה ללא חיוב בהוצאות.

המשיבות מנגד טוענות כי, המניעות החוזית עולה מתוך הסכם השכירות של מבוטח המבקשת, שאין חולק שהוא מצוי בידיה וכי עמדתה זו הובעה בכתב עוד בטרם הגשת התביעה.

עוד טוענות המשיבות כי, גם בדו"ח השמאי מטעם התובעת צוין כי "בחוזה הרצ"ב, מופיע סעיף ויתור על שיבובים. לבדיקת המבטחים".

לטענת המשיבות, בהתחשב בסכום התביעה הגבוה, נגרמו למשיבה 2 הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך של עשרות אלפי ₪, וחרף זאת מותירה המשיבה 2 את ההחלטה ביחס להוצאותיה לשיקול דעת בית המשפט. ביחס למשיבה 1, לטענת המשיבות, עליה לשלם השתתפות עצמית בסך של 7,500 ש"ח בגין הגשת התביעה, מכוח תנאי הפוליסה, כאשר הרשימה צורפה לתגובתה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הנני סבורה כי, אין מקום לחיוב המבקשת בהוצאות המשיבה 2 אולם יש לחייבה בהוצאות המשיבה 1, בכפוף להוכחת תשלום על ידי המשיבה 1.

ראשית, אעיר כי הסכמי השכירות לא מצויים בתיק בית המשפט ולא הובאו בפני. יחד עם זאת, מסעיף 10 לכתב ההגנה עולה כי, המשיבות מסכימות לכך שעסקינן בסעיפי ויתור הדדיים בחוזי השכירות. משמע, דרישת המבקשת לקבל העתק חוזה השכירות של המשיבה 1 לצורך קבלת החלטה בדבר נקיטת הליך או אי נקיטתו, הייתה במקומה.