ת"א 38052-10-14 גורביץ ואח' נ' גולדרייך ואח'

שקלתי מכלול טענות הצדדים, ולהלן החלטתי בבקשת התובעים לחייב את הנתבעות להוסיף ולהשיב לשאלון שהופנה אליהן.

1.שאלות מס' 27-32, 34-35, 37-38 ו-41:

עניינן של שאלות אלה הוא בהשוואת טקסטים המופיעים בשני מסמכים שונים, המצורפים לתביעה. התובעים מבקשים לחייב את הנתבעות להשיב לשאלות הנ"ל על מנת לחסוך בזמן החקירה הנגדית.

אין לדעת אם אכן יהיה צורך לחקור את הנתבעות במהלך החקירה הנגדית לעניין השוואת הטקסטים האמורים, וספק באם המטרה שהתובעים מבקשים להשיג באמצעות השאלות הנ"ל, רלוונטית להליך של השאלונים.

לפיכך הבקשה נדחית ביחס לשאלות המפורטות לעיל.

2.שאלות מס' 33, 47-51, 57, 59, 76 ו-92-93:

תשובות הנתבעות לשאלות לעיל היו "אינני זוכרת", וזאת בנימוק כי החומר הרלוונטי הועבר לצד ג' וכי החומר שהיה במחשבי הנתבעות, הושמד. התובעים מבקשים כי הנתבעות תמסורנה תשובה עניינית לשאלות הנ''ל, וזאת בנימוק כי לא יעלה על הדעת כי החומר הועבר לצד ג' מבלי שנשמר במחשבי הנתבעות.

לא ניתן לקבוע עמדה נחרצת במחלוקת העובדתית בין בעלי הדין ביחס להשמדת החומר הרלוונטי ממחשבי הנתבעות, ולפיכך אין לחייב את הנתבעות לתת תשובות לשאלות כמפורט לעיל. יחד עם זאת, הואיל והטענה בדבר השמדת החומר ממחשבי הנתבעות לא נתמכה בתצהיר כלשהו, אזי על הנתבעות להמציא לתובעים תצהיר בנדון ערוך כדין ובו יפורטו גם כן האמצעים בהם נקטו הנתבעות, ככל והיו כאלה, לאיתור המידע.