ת"א 38049-06-13 ח'יר נ' נסרה ואח'

בפניי בקשת המבקשים להורות למשיב להמציא מסמכים שונים הנוגעים להוכחת בעלותו במקרקעין וזאת בשים לב להוראה שניתנה בתיק אחר המתנהל בפניי, שלא בין אותם צדדים.

עוד עותרים המבקשים להאריך המועד להגשת סיכומיהם עד הצגת המסמכים ו/או החלטה בבקשה.

המבקשים טוענים כי בתיק קיימת מחלוקת לגבי רישומו של התובע כבעלי המקרקעין, כולם או מקצתם, וכי בעייתיות זו הוצפה גם בהליך מקביל אחר וניתנו החלטות מתאימות למיצוי הבירור. לטעם המבקשים הבירור האמור נדרש גם בתיק זה - על אף השלב המתקדם בו הוא נמצא - וזאת מטעמי יעילות ולגופו של עניין.

המשיב מתנגד לבקשה.

לעמדת המשיב אין מקום לקשור בין שני ההליכים וזאת בשים לב לנסיבות השונות בכל אחד מהתיקים, לכתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים ובמיוחד בשים לב להסכמה דיונית קודמת בתיק זה לעניין היפוך סדר הבאת הראיות ונטל השכנוע. לעמדת המבקש כל מטרת הבקשה היא לגרום לעיכוב נוסף בבירור ההליך כאן שהתעכב לטעמו כבר דיו.

בתשובה לבקשה חזר ב"כ המבקשים על עמדתו העקרונית כפי שהובאה לעיל והוסיף כי עצם ההסכמה להיפוך סדר הבאת הראיות ונטל השכנוע ניתנה על ידי בא כוח קודם בתיק ובטעות יסודה.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה, ובתשובה לתגובה - דין הבקשה כפי שהוגשה להידחות.

למען הסדר הטוב יצוין כי מדובר בתביעה שעניינה פינוי וסילוק יד ממקרקעין וכן תשלום דמי שימוש ראויים. בין הצדדים נטושה מחלוקת לעניין זכות המבקשים להחזיק במקרקעין נשואי התביעה כעולה מכתבי הטענות והראיות שכבר נשמעו בתיק.

התיק המקביל אליו מפנה ב"כ המבקשים בבקשתו הינו תיק המתנהל בין אותו משיב ובין מחזיקים אחרים בקרקע, שלטענת המשיב שייכת לו. באותו תיק - שטרם הגיע לשלב הדיוני בו מצוי תיק זה - נדרש התובע לצירוף בעלי דין נוספים ולפעולות נוספות ועל רקע זה הוגשה הבקשה שבפניי.

ראשית יצוין כי עצם הנתון כי מתנהל בפניי תיק נוסף בין אותם ב"כ בו מעורב גם המשיב בנסיבות דומות אינו מעלה ואינו מוריד לצורך בחינת התיק שבפניי. כל תיק מתנהל במקרה זה לגופו ועל פי כתבי הטענות ואופי הטענות שהועלו על ידי מי מהצדדים וממילא אין בהחלטה שניתנה בתיק אחר שלא בין אותם צדדים כדי להשפיע על תיק זה ולהפך. אין בעצם הנתון המקרי כי מדובר באותו גורם שיפוטי כדי לייצר זיקה או קשר בין התיקים מקום בו לא נעשה עד היום הקישור המשפטי והדיוני ביניהם.

בתיק דנן המתנהל מאז יוני 2013 הוגשו כתבי טענות, הגודרים את המחלוקת שבין הצדדים וגובשו הסכמות דיוניות לרבות בשלב בו יוצגו המבקשים על ידי בא כוחם הקודם. בין היתר גובשה הסכמה דיונית לעניין היפוך סדר הבאת הראיות ונטל השכנוע בין הצדדים ובין עצמם.

ככל שלבא כוחם החדש היו השגות על ההסכמות הדיוניות ו/או על אופי הטענות היה מקום להעלותן בשלב מוקדם יותר של ההליכים או לחלופין במסגרת הדיונית המתאימה להיבטים אלה ולא במסגרת של בקשה למתן הוראו (מושג שכשלעצמו לקוח מתחום דיני הפירוק) בשלב זה של ההליכים. ממילא ב"כ הנוכחי של המבקשים ניהל את שמיעת הראיות בתיק על בסיס אותה הסכמה ממש.