ת"א 37938-03-13 עמר ואח' נ' גולן ואח'

1.לפניי בקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף מחמת היעדר עילה ומעשה בית-דין.

2.עניינה של התובענה - פיצוי כספי בשל הפרת חוזה שכירות בנכס ברחוב יפו בירושלים , ששכר הנתבע /התובע שכנגד (להלן- גולן) בשנת 2008 מאמם המנוחה של התובעים /הנתבעים שכנגד (להלן - עמר), למטרת הפעלת עסק.

3.עניינה של התביעה שכנגד – פיצוי בשל נזקים, השבה בשל השבחת הנכס , אובדן רווחים , ונזקים נפשיים שנגרמו לגולן כתוצאה מההתנהלות של עמר כלפיו במסגרת יחסי השכירות .

4.כנטען על ידי שני הצדדים, יחסי השכירות עלו על שרטון , ובשנת 2013 הגישו עמר נגד גולן תביעה לפינוי המושכר בשל אי עמידה בתשלומי השכירות (תא"ח 37960-03-13).

בפסק דין מיום 1.7.2013 הורתה כב' השופטת שירלי רנר על פינויו של גולן מהנכס (להלן- פסק הדין).

יצוין כי ערעור על פסק הדין (ע"א 34578-09-13) – נדחה.

5.עמר טוענים בבקשתם לסילוק על הסף כי התביעה שכנגד נעדרת עילה וכי קיים מעשה בית דין.

לטענתם, הואיל וגולן הוצא מהנכס על פי פסק הדין - הרי שהוא מנוע מלטעון כל טענות הקשורות לפינויו והשלכותיו, כגון אובדן הרווחים , השבחת הנכס , ואף הנזק הנפשי.

בנוגע לנזק הנפש נטען, כי חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה שכנגד אינה מצביעה על כל קשר סיבתי בין מצבו הבריאותי של גולן להליכים המשפטיים שהתנהלו נגדו.

6.אשר לטענת מעשה בית דין טוענים עמר , באופן כללי, כי רוב הטענות שבכתב התביעה שכנגד הועלו כבר על ידי גולן במסגרת הליך פינוי הנכס , ומשניתן פסק הדין שבו נדחו טענותיו של גולן - הרי שקיים מעשה בית דין החוסם את הדיון בטענות אלו בשנית.