ת"א 3788-12-14 אנור ואח' נ' קוזין ואח'

המבקשים הגישו בקשה ליתן צו כנגד המשיב (התובע), ולפיו אורה לו למסור לידיהם את כל המסמכים המצויים ברשותו בכל הנוגע להליך זה ולמחלוקות בין הצדדים, ובכלל זה את כל גרסאות האפליקציות הניסיוניות אשר הועברו על ידי למבקשים (הנתבעים) בטרם הגשת התביעה, וכן את קוד הפיתוח של כל אחת מהאפליקציות, שפותחו על ידו עבורם.

אשר לכלל המסמכים המצויים בידי המשיב (התובע), הרי שהמשיב (התובע) הגיש תצהיר ביום 30/3/2016, ולפיו מסר לידי המבקשים את כל המסמכים המצויים בחזקתו ובשליטתו הנוגעים לתובענה, ואשר על כן, בהקשר זה אין מקום ליתן את הצו המבוקש.

אשר לבקשת המבקשים (הנתבעים), לקבל לידיהם את הגרסאות הניסיוניות של האפליקציות, הרי שבקשה זו איננה ברורה לי, שכן המבקשים מציינים בסעיף 4 לבקשתם כי, גרסאות אלה הועברו לידיהם טרם הגשת התביעה (ככל הנראה במהלך התקופה בה התנהלו היחסים העסקיים בין הצדדים) היות שכך, אין מקום ליתן צו בעניין זה, אלא אם המבקשים (הנתבעים) יבהירו מדוע נדרש צו לאחר שהגירסאות נמסרו לידיהם.

ככל שבקשתם נוגעת אך לציון מועד יצירת הגרסה ומשלוחה, הרי שהמשיב (התובע) יפרט עניין זה בתצהיר מטעמו וימסור אותו לידי המבקשים (הנתבעים), עד ליום 10/5/2016.

אשר לבקשה למסירת קוד הפיתוח, טוען המשיב (התובע) בעניין זה כי מדובר בעניין החוסה תחת חוק זכויות יוצרים תשס"ח – 2007 (להלן – "חוק זכויות יוצרים"), וכי מסירתו לידי המבקשים (הנתבעים) תפגע בזכויותיו כיוצר קוד הפיתוח.

יצויין בעניין זה, כי המשיב (התובע), איננו מצביע על מקור זכותו לחיסיון במי מהוראות חוק זכויות יוצרים, ועל כן לכאורה היה מקום לדחות את טענתו בעניין זה.

יחד עם זאת, אני נכון להניח לצורך בקשה זו כי קוד הפיתוח מהווה סוד מסחרי של המשיב (התובע) וככזה הוא זכאי לחיסיון מסויים. אלא, שחיסיון זה יש לאזן אל מול אינטרסים נוגדים ובכלל זה זכותם של המבקשים למתן אפשרות להתגונן באופן ראוי כנגד התביעה שהגיש כנגדם המשיב (התובע).

ברע"א 3638/03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' כמיפרן – ישראל בע"מ, פ"ד נח(1) 97, (16/9/2003), נפסק:

"הזכות הדיונית לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם היא זכות חשובה, אשר נועדה לקדם הן את היעילות הדיונית על-ידי הגדרת גדר המחלוקת בין הצדדים, הן את גילוי האמת. עם זאת מקובל עלינו מקדמת דנא כי זכות זו אינה זכות מוחלטת. הזכות לגילוי ועיון עשויה לסוג בפני זכויות מוגנות אחרות. כך נקבעו בחוק עילות חיסיון מוגדרות, ועל אלה הוסיף בית-המשפט עילות חיסיון נוספות. כעולה מהוראת החוק האמורה, גם קיומו של סוד מסחרי עשוי להביא להגבלת הזכות לגילוי ועיון. איזון האינטרסים לפי החוק מחייב התחשבות בחשיבותו של הסוד המסחרי בחיי המסחר המודרניים ובהגנה שביקש להעניק לו המחוקק. על-כן קבעה השופטת דורנר, כי:

'ככלל, יש לקבוע כי היקף הגילוי שבו יחויב בעל הסוד המסחרי, כמו גם אופיים של הסדרי הגילוי, ייקבע בזיקה ישירה לתשתית הראייתית הלכאורית שהציג התובע להוכחת טענותיו בתביעה שהגיש. ככל שלתשתית זו תהיה עוצמה רבה יותר, כך ייטה בית-המשפט להתחשב באינטרסים של מבקש הגילוי, ולהעדיפם על פני האינטרסים של בעל הסוד המסחרי. שיקול נוסף שיהיה בו כדי להשליך על היקף הגילוי נוגע לקיומן של ראיות חלופיות בידי התובע להוכחת טענותיו' (רע"א 918/02 ויטלזון נ' פנטאקום בע"מ [1] , בעמ' 870)."