בוטייל נ' סיסו ואח'

לפניי תביעה לחיוב הנתבעים בתשלום סך 100,000 ₪ (בתוספת הצמדה וריבית) בגין החזר הלוואה שנתן התובע לנתבעים (50,000 ₪ לכל אחד).

טענות הצדדים:

1. במסגרת כתב התביעה נטען כי בין הצדדים התקיימו יחסי חברות ואמון. ביום 24.10.06 העניק התובע לנתבעים כספים על סך 100,000 ₪ על פי בקשתם כהלוואה לצורך פתיחת עסק למכירת גחלים ושטיפת מכוניות (להלן: "ההלוואה"). הנתבעים התחייבו להשיב את סכום ההלוואה לידי התובע בנוסף לתשלום " 1.5% מגובה ההלוואה בכל חודש בחודשו".

2. להבטחת התחייבותם, הנתבעים חתמו על שטר חוב על סך 100,000 שמספרו 954444 ועל פיו התחייבו להשיב את ההלוואה עד ליום 24.10.07 (להלן: "שטר החוב"). משלא שולם הסכום הוגשה התביעה שלפניי ביום 23.10.14 (התביעה הוגשה כתביעה בסדר דין מקוצר ולאחר מכן הומרה לתביעה בסדר דין רגיל).

3. הנתבע 1 טען כי דין התביעה סילוק על הסף מחמת התיישנות ושיהוי שכן המועד לתשלום ההלוואה על פי שטר החוב הוא 21.10.07 (ראו: סעיף 27 לכתב ההגנה מטעם הנתבע 1). הנתבע 1 הכחיש כי נטל הלוואה מהתובע או כי הוא מפעיל או הפעיל עסק של מכירת גחלים. הנתבע 1 טען כי הוא מנהל מוסך בשם רכב מיטל בע"מ (להלן: "המוסך"). התובע, שהנו סוחר רכב, העביר מעת לעת רכבים לתיקון במוסך. במשך תקופה מוגבלת בזמן, המוסך התקשר חוזית עם התובע בהסכם לאספקת רכבים חלופיים ללקוחות המוסך (בזמן תיקון רכבם). התובע סירב להנפיק למוסך חשבוניות מס בגין הרכבים החלופיים ובהתאם שיתוף הפעולה העסקי הופסק. הנתבע 1 הכחיש כי חתם על שטר החוב שצורף לכתב התביעה, וטען כי ייתכן כי התובע העתיק תוך זיוף חתימת הנתבעים מתוך מסמכים שנחתמו בין הצדדים.

4. הנתבע 2 הכחיש את טענות התובע כי העניק לו הלוואה וטען כי מעולם לא שררו בינו לבין התובע יחסי ידידות או חברות. לגרסתו, במועדים הרלבנטיים לתביעה הוא לא היה פעיל במוסך לאחר שמכר את זכויותיו לנתבע 1. התובע ביצע בתקופה הרלבנטית לתביעה תיקונים במוסך ללא ששילם עבורם. לגרסת הנתבע 2, הוא לא פעל להגשת תביעה נגד התובע לאור כך שחדל להיות הבעלים של המוסך. הנתבע 2 ציין כי בעבר היה בהליך פשיטת רגל עקב חובות כבדים אך מעולם לא נטל הלוואה מאת התובע או קיבל ממנו כספים ובהתאם החוב לא קיבל ביטוי בהליכי פשיטת הרגל אשר ניהל. הנתבע 2 הכחיש כי חתם על שטר החוב והצטרף לטענות הנתבע 1 בדבר התיישנות התביעה והגשתה בשיהוי אשר יש בו בכדי להביא לדחייתה על הסף.

5. אציין כבר עתה כי בתאריך 25.6.15 התקיים דיון לפני כב' השופט ג'השאן במהלכו טען התובע כי אין בידו העתק שטר החוב המקורי, אישר כי לא נחתם בין הצדדים הסכם הלוואה והצהיר כי בבסיס התביעה טענות בדבר התחייבות חוזית בין הצדדים. הנתבעים חזרו על טיעוניהם כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות על אחת כמה וכמה כאשר מועלות טענות בדבר הפרת הסכם משנת 2006 בגינו הם נתבעים.

   דיון והכרעה

6. עניינה של התביעה במתן הלוואה ללא מסמך בכתב. נטען כי במועד מתן ההלוואה נחתם שטר חוב על ידי הנתבעים כאשר לטענת התובע אין בידיו העתק שטר החוב המקורי וכי במסגרת התביעה שלפניי , בית המשפט איננו נדרש לאכוף את שטר החוב וזה מוגש אך ורק לצורך תמיכה בטענות התובע כי בפועל היה הסכם הלוואה בעל פה בין הצדדים.

7. אציין כבר עתה כי הועלתה טענה בדבר התיישנות התובענה, וניתן להכריע בטענה רק לאחר קביעת העובדות בתיק.

   האם ניתנה הלוואה?